שמנה בראש

יעל (שם בדוי), בת 30, הגיעה אלי לפני כשנה במשקל של 126 קילו. מנופחת, כבדה ועייפה. "אני רוצה להיות רזה" היא אמרה עם דמעות בעיניים. "תמיד הייתי שמנה, בין 90 ל – 100 קילו. אמא שלי שמנה, אבא שלי שמן, בבית אכלנו כל ארוחה פסטה, לחם, חמאה, אבל אף פעם לא הגעתי למימדים כאלה. 126 קילו? אני מוכנה לשינוי, אני רוצה לרדת במשקל". "את 1.65" אמרתי לה. "את יכולה לשקול 60 אם את רוצה". "הלוואי", היא אומרת. "60 קילו שקלתי אולי בכיתה ב'. אבל אני רוצה. מאד רוצה לשקול 60".

כיצד נולד מסע?

לפני הכל דיברנו על מושג ה"בחירה" וה"אחריות". יעל קיבלה את העובדה שלמרות החינוך הקלוקל שקיבלה בבית לגבי אורח החיים שלה, האוכל השמן וחוסר הפעילות הגופנית, היא מעכשיו בוחרת להתנהל אחרת. שהיא לוקחת אחריות מלאה על חייה, מפסיקה להאשים את ההורים ובוחרת לשנות הרגלים לטובת הבריאות שלה.

ואכן המוטיבציה של יעל הייתה בשיאה. היא אכלה נכון, הקפדנו להחליף את המילה המאיימת "דיאטה" במונח המרוכך יותר "תכנית", שילבנו בתפריט גם מאכלים אסורים על מנת שהיא תוכל להתמיד גם פסיכולוגית [היא כל כך חיכתה לבורקס השבועי שלה ששאר הימים עברו בקלות יחסית] וגם פיזיולוגית [זה נתן לה תמריץ למטבוליזם והוציא את הגוף משגרה משמימה]. וכמובן כושר. מלבד שלוש שעות שבועיות שלנו ביחד בהן שולבו תרגילי כוח ועבודה אירובית, יעל הלכה ברגל כל יום, והייתה מתקשרת ומודיעה לי בגאווה על הישגיה בכושר ועל הצלחותיה ב"תכנית". היו ימים קשים, היו משברים, אבל יעל ידעה לשים אותם בצד, לעלות בחזרה על הסוס ולהמשיך הלאה. הירידה שלה במשקל היתה יפה, מתונה ונכונה. במשך שלושה חודשים וחצי נשרו להם בשמחה קילו אחר קילו, מידת מכנס הוחלפה באחרת קטנה יותר. אך שהגענו למאה קילו הירידה במשקל נעצרה. חיכינו שבוע, שבועיים, שלושה, חשבנו שהיא הגיעה לאותו פלטו Plateau מפורסם, עצירה בירידה במשקל שכל המחקרים טוענים שצריך גוון בתפריט ובאימונים ובעיקר הרבה סבלנות. אבל המשקל נשאר תקוע.

תקועה על 10

מה קרה ב 100 קילו? יעל היא "שמנה בראש". כל החיים היא שמנה, כך היא רגילה לראות את עצמה, לדמיין את עצמה, לחיות עם עצמה. וכעת ממשקל של 120 קילו היא אמורה להגיע למשקל של 60 קילו. הרגליים יראו אחרת, הבטן תהיה שטוחה פתאום, הזרועות תהיינה ארוכות ודקיקות והפנים רזות ויפות. וגם צריך יהיה להתלבש אחרת, להתנועע אחרת במרחב הפרטי, ללמוד לקבל מחמאות מהסביבה הקרובה, להיות מחוזרת. 50 אחוז בן אדם זה 180 מעלות של שינוי. וזה מפחיד.

יעל מפחדת מאובדן הזהות שלה. איך תכיר את עצמה כשהיא חצי בן-אדם? היכן יעל השמנה? ומי זו יעל הרזה? האם היא תאהב אותה? האם יהיה לה נעים במחיצתה? איך נפטרים מהפחד? איך מנצחים את החסימות?

במעמקי המוח

אחד מהגילויים המרתקים של חקר המוח שייכים לקבוצת תאים המכונה אמיגדלה Amigdala. זה אותו חלק במוח שלנו שלא אוהב שינויים. הוא קולט שינויים במשקל למשל, ובאופן בסיסי גורם לנו לחזור לתבנית החשיבה וההתנהגות הידועים, המוכרים והנוחים לנו. ה"תמונה הפנימית" של המשקל של יעל, תמונת תת ההכרה של בחורה ששוקלת 100 קילו לא תאמה את התמונה החיצונית, הרצון המודע שלה לשקול 60. וברגע שהיא תחליט לשבור את התבניות הישנות ברמה הלא מודעת של המוח, ברגע שהמוח שלה "יראה" אותה רזה כך גם יקרה והמשקל ימשיך לרדת. הגוף שלה יהיה ביטוי חיצוני לתמונה הפנימית שלה, היא תרגיש עם זה נוח ונעים, כשהיא מלאת ביטחון ואהבה עצמית.

התחילו לתרגל

אחד התרגילים לתכנות תת ההכרה שלנו מורכב משלושה שלבים. בצעו את השלבים בוקר וערב במשך 21 יום ברציפות. זה לא אומר שבתום 21 יום אתם משילים עשרות קילוגרמים. אבל אתם מתכנתים את האמיגדלה שלכם להיות כבר במצב הרצוי, מקנים לעצמכם תמונה פנימית חדשה. כך במקביל לפעילות הגופנית ולתכנית התזונה שלכם, תוכלו להמשיך לרזות ויתרה מכך, כשתשיגו את מטרתכם תשמרו ביתר קלות על המשקל האידיאלי שלכם. זה לא ממש יעסיק אתכם יותר, זה יפעל על אוטומט.

1. עמדו בעמידה נוחה וקחו שלוש נשימות איטיות ועמוקות. הושיטו יד ימין קדימה והוציאו אליה את כל השליליות שיש לכם בגוף. הכל. האם יש לזה צבע מסוים על כף היד? האם אתם מרגישים חום או קור? כשכל השליליות נמצאת על כף היד נערו אותה היטב.

2. דמיינו שעומד מולכם אדם קרוב אליכם, אמא, אבא, אח או בת. שימו לב למבטי החיבה והאהבה שלהם ומלאו את כל האזורים הריקים בשליליות באהבה ובנתינה שלהם. איזה צבע יש לכם עכשיו בגוף? איך זה מרגיש?

3. דמיינו כעת את עצמכם עומדים צעד אחד מולכם ואתם נראים בדיוק כמו שאתם רוצים להיראות. רזים, בטוחים בעצמכם, אוהבים ומקבלים את עצמכם. קחו צעד אחד קדימה והיכנסו לתוך האני החדש שלכם. הרגישו את הביטחון, את האהבה העצמית, דמיינו והרגישו רזים וקלים.

יעל עזבה את הארץ ללימודים בחו"ל. היא ממשיכה לאכול נכון ולהתאמן ותגיע למשקל של 60 קילו ברגע שתיקח אחריות ותבחר לעשות את השינוי המחשבתי. מה אתכם?

פורסם בנענע10 ב- 9/2/2009

דקה להירגע: 15 דרכים להפיג מתחים ב-60 שניות

1. היכנסו לפרופורציות

עצרו לרגע ודרגו את המתח שלכם. כמה אתם באמת לחוצים מאחד עד 10? (1 – נגמרה הגלידה בפריזר, 10 – היתה אזעקה). כשאתם מודעים ללחץ הנוכחי לעומת מתחים חמורים יותר שכבר צלחתם בעבר, זה מכניס אתכם לפרופורציות ומקל את התחושה מיד.

2. קחו צעצוע

אתם ודאי מכירים את כדורי העצבים הגמישים או אפילו את היו-יו הקלאסי או הקובייה ההונגרית. שמרו לכם אחד כזה בהישג יד, וכשאתם מרגישים את הלחץ עולה, פשוט תתחילו לשחק. ההתעסקות מסיחה את הדעת והעצבים מתמקדים במקור אחר, פיזי, ולא נפשי.

3. תתחבקו

חיבוק חם מחברים, בני משפחה או הילדים יכול להמס ברגע. ביום לחוץ במיוחד בבית אמצו לכם קריאה של "מתחבקים עכשיו" (הילדים ואתם מתכרבלים לדקה, מתחבקים ומתלטפים). מגע כזה מפריש את "הורמון האהבה", אוקסיטוצין, שגורם לנו לרצות להעניק למישהו אחר ולשכוח לרגע את עצמנו. אחרי חיבוק אחד טוב תוכלו להמשיך בשגרת היום מחוזקים, אוהבים ונאהבים.
trewa

דמיינו שאתם במציאות טובה יותר

4. תסתובבו

אם אתם חוששים לצאת עם הילדים לפארק או לגן המשחקים ליד הבית, אפילו סיבובים על כיסא המחשב שלכם יכולים להרגיע. גרייה וסטיבולרית שכזאת יעילה בהעלאת הפעילות החשמלית של המוח והקישור העצבי, מה שמרגיע ומשחרר. אגב, אותן תנועות סיבוביות מומלצות להרגעת ילדים ואפילו לטיפול בילדים היפראקטיביים. אפשר להוסיף להן גם תרגילי התעמלות סיבוביים: "גלגלונים" על השטיח, סיבובים במקום או הליכה בשמיניות.

5. נצלו את הרגע

אתם לא יכולים לשנות את המציאות המלחיצה, אבל אתם יכולים לשנות את איך שאתם מתייחסים אליה. במקום להילחץ ולהתעצבן, הסתכלו סביבכם וחפשו משהו להתפעל ממנו: פרח יפה בצדי הכביש, מילות שיר ברדיו.

6. תעסו משהו

הניחו שתי אצבעות בין הגבות באזור ה"עין השלישית" וגהצו את המצח עם האצבעות עד לאזור הרקות. עסו את הרקות בתנועה סיבובית תוך הפעלת לחץ קל על המקום. אפשר גם להמשיך ולהניח את כפות הידיים על הראש, כך שהאגודלים נחים בבסיס הגולגולת ועם קצות האצבעות ובתנועות סיבוביות לעסות את עור הקרקפת. זה תורם משמעותית להפגת מתח מאזור העיניים ומעסה את קצות העצבים המפוזרים באזור הראש.

7. שחררו את הצוואר

הניחו שלוש אצבעות משני צדי חוליית הצוואר הראשונה והתחילו בתנועות סיבוביות כלפי מטה משני צדי עמוד השדרה, תוך התקדמות אטית כלפי השכמות. המשיכו עם כל יד לכיוון השכמה שלה בתנועות סיבוביות וחזרו על הפעולה לפחות שלוש פעמים. אזור השכמות והצוואר מועד במיוחד לצבור מתחים. עיסוי האזור משחרר ממנו את העומס ומקל גם על כאבי ראש.

8. הפעילו את השרירים

שכיבות סמיכה. תרגיל הכושר הקלאסי של כל הזמנים מגביר את קצב זרימת הדם ועוזר בשחרור אנדורפינים, אותם חומרים כימיים המצויים במוח שלנו ומסייעים לשיפור מצב הרוח ולתחושת שחרור כמעט מיידית. לחילופין, אפשר לדלג בחבל במשך דקה, לרוץ או לקפוץ במקום. הפעילות הזאת תיתן את אותו אפקט של שחרור, תחלץ את העצמות, ותוכלו לחזור רעננים יותר להמשך עבודה שדורשת חשיבה וריכוז.
trewwa

זייפו חיוך. זה יחזור אליכם באופן חיובי

9. צאו לחופשה מדומיינת

עצמו את העיניים, קחו נשימה עמוקה ומרגיעה ודמיינו את החופשה האחרונה שלכם. מה אתם רואים? מה אתם שומעים? איך אתם מרגישים? הרגישו למשל את הבריזה מהים בשערכם, הריחו את התבשילים מהמסעדה הסמוכה, דמיינו את

אחד-אחד
טיפ
אל תנסו את כל ההמלצות שלפניכם בבת אחת. אנטי סטרס הוא לא מירוץ וצריך להתייחס אליו הכי בקלות שאפשר. סמנו את פורקי המתח שעושים לכם את זה ובכל יום בחרו אחד מהם ועצרו בעזרתו את המירוץ היומיומי למשך 60 שניות.


נצנוץ קרני השמש על המים. היו כל כולכם בחוויה הקסומה שלכם, כאילו אתם שם עכשיו ברגע זה. התמקדו בתמונה הזאת והפכו אותה לצבעונית יותר, בהירה יותר, מפוקסת יותר. העצימו את החוויה פי 10, פי 100, פי 1,000, פי מיליון. בשיא הנירוונה אתם יכולים להצמיד את האצבע והאגודל של יד ימין שלכם למשך עשר שניות ולעשות הטמעה פיזיולוגית של המחשבות שלכם. ההטמעה הזאת (Anchoring) נמשכת יום עד יומיים. הצמידו את האצבעות זו לזו בכל פעם שאתם רוצים לחוש פיזית את אותה תחושה של שלווה ואושר. בכל זמן שתרצו, תוכלו "להטעין" מחדש את המחשבות האלה על־ידי חזרה לאותה חוויה. הצמידו את האצבעות וקחו לכם דקה להירגע.

10. קחו לגימה

של יין טוב. יין הוא משקה מרגיע, אבל לפני שאתם ממש שותים – הסתכלו על הכוס, הריחו את היין, עבדו על ההתכוונות ועל המודעות שלכם. כשאנחנו מרוכזים באופן מודע במה שאנחנו עומדים לשתות או לאכול – יין, עוגה, תפוח עסיסי או גבינה משובחת, אנחנו מתרכזים בהנאה שבעניין ושוכחים את דאגות היום.

11. תזייפו חיוך

רוצו אחרי ילדכם כדי לדגדג אותו, שימו בטלוויזיה את הקטע הכי מצחיק ב"ארץ נהדרת", הרימו טלפון לחבר שתמיד מצליח להצחיק אתכם. חיוך, גם אם הוא מעושה, משפיע על המוח בצורה חיובית. כשאנחנו מרגישים בדיכאון, המוח אומר זאת לפנים שלנו ושרירי הפנים מגיבים בהבעה עצובה. המסר עובר במעגל סגור חזרה למוח ומאשר שאכן אנחנו עצובים. אבל כשאנחנו משנים במודע את הבעת הפנים כך שהיא נוגדת לתשדורת מהמוח, המסר שעובר חזרה למעלה הוא "היי, לא כל-כך נורא כאן למטה". במילים אחרות: קצר במעגל הסגור הזה מביא את המוח לשנות את מצבנו המנטלי בהתאם למסר החדש.

12. תתהפכו

קחו כדור פיטבול גדול ותשכבו עליו על הגב. המתיחה מפיגה את המתח בגב התחתון, בכתפיים ובחזה. אין לכם כדור כזה? קבלו אפקט דומה כשאתם שוכבים במיטה שלכם על הגב ונתלים עם חלק הגוף העליון מעבר לקצה. כשהראש מונח לאחור אתם רואים את העולם הפוך לגמרי, משנים פרספקטיבה, מאבדים לרגע את תחושת המרחב, מתמתחים ונרגעים.

13. קחו שוקולד מריר, או שני תמרים

שוקולד מרגיע במיוחד בזכות מולקולת ה-PEA שהוא מכיל (כימיקל המקושר לבלוטת האדרנל, מיוצר במוח ומופרש כשאנחנו בעיקר מאוהבים). בשוקולד נמצא גם תיאוברומין (Theobromine ), חומר מעורר שמזכיר בהרכבו המולקולרי את הקפאין. ובכלל, אכילה של שוקולד משחררת אנדורפינים שמרגיעים ומשפרים מיידית את מצב הרוח. שני תמרים ייתנו לגוף פחמימה זמינה, יעלו את רמת הסרוטונין ויעניקו תחושה מחודשת של אנרגיה. בתמרים יש גם כמות גבוהה של מגנזיום, הידוע כמפיג מתח.

14. התחילו לנוע

התנועעות א-סימטרית של הגפיים מחייבת הפעלה בו-זמנית של לפחות שתי פקודות תנועה שונות, ולכן היא מורכבת יותר. המורכבות הזו מחייבת מיקוד מחשבתי שיוצר פסק זמן התורם להירגעות הגוף והנפש.

בצעו את התרגיל הבא: שבו על הרצפה בישיבה מזרחית ונשמו שלוש נשימות עמוקות. התחילו להניע את הזרועות כשאתם שומרים על תנועות סימטריות של שני הצדדים. אחרי כמה שניות נסו לעבור לתנועות א-סימטריות כשאתם מתרכזים עוד יותר בתנועה המורכבת, עומדים על המשמר ומשגיחים ששתי הזרועות לא יחזרו להתנועע בצורה סימטרית. השתמשו בכיווני תנועה שונים, במהירויות שונות ונסו למצות את טווחי התנועה האפשריים. אתם יכולים לעצום עיניים ולחזור על התרגיל, לגלות כיצד זה שונה כעת ומהי ההרגשה. לסיום חבקו את עצמכם עם שתי הזרועות בצורה סימטרית וגם א-סימטרית והרגישו את לבכם פועם בצורה נינוחה ורגועה

15. תתחילו לכתוב

קחו דף ועט ופשוט תתחילו לכתוב, תחילה את כל הדברים הקשים שקורים לכם. אל תהססו, הוציאו הכל בבליל אסוציאטיבי, הטיחו על הנייר, הוא סופג הכל. כשסיימתם, זרקו אותו לפח, ופתחו דף חדש. כתבו כעת את כל הדברים הטובים שיש לכם בחיים ואת כל הדברים שאתם אוהבים לעשות. ציינו את היופי שבחייכם, הטוב, האהבה והרוגע. התמקדות בדברים הטובים ממגנטת אותם אליכם, מעצימה אותם וגם מרגיעה.

ייעוץ מקצועי: ד”ר יוכי בן נון, פסיכולוגית ראשית בבית החולים מאיר, כפר סבא; עירית תמרי, מעסה ורפלקסולוגית, Spiritouch; מיכל מנור־עמיר, רקדנית ומטפלת בשיטת ”כתב תנועה”

פורסם במגזין מנטה ב- 7/1/2009

טכניקת EFT: לתופף את הבעיות החוצה

אם הייתם יכולים להעביר לבד את הכאב ראש שלכם? אם היתה לכם היכולת לשחרר כמעט ברגע תחושה דיכאונית שפתאום משתלטת? אם הייתם יכולים לשלוט בחשק הזה למתוק כל הזמן, בלי כדורים, בלי התערבות חיצונית ובחינם, לא הייתם מנסים?

הכירו את טכניקת שחרור רגשי – EFT – Emotional Freedom Techniques – הגרסה הנפשית של האקופונקטורה (דיקור סיני), בלי המחטים, לפי שיטתו של אדם בשם גרי קרייג.

את מקום המחטים תופסות האצבעות שלנו שמעוררות נקודות אנרגיה בגוף (מרידיאנים) באמצעות תיפוף פשוט.

קל לשנן את הנקודות השונות ואת סדר הטפיחות ואפשר לעשות את זה בכל מקום. צאו מנקודת הנחה שהמחשבות השליליות והבעיות הנפשיות הבלתי פתורות שלנו תורמות לתחושת הכאב הפיזי ולמחלות – ויש לזה פיתרון.

נכון, זה נשמע הזוי, מוזר ואפילו מגוחך. וזה בסדר, אפשר לצחוק במהלך הטיפול. אבל זה עובד, גם אם לא ממש מאמינים.

בזמן האריזות לקראת חזרתנו שלי ושל בן זוגי לארץ משהות ממושכת בקליפורניה, אישי שיחיה התלונן ללא הרף על כאבי גב. "איפה לעזאל האופטלגין?" הוא הפציר.

"לפני שאתה בולע שני כדורים, תן לי צ'אנס" אמרתי לו. "מקסימום אם זה לא מצליח תיקח אחר כך כמה כדורים שאתה רוצה"

אז הוא, המהנדס, הספקן, הפקיד את נקודות המרידיאנים שלו בידיי הנאמנות. סף הכאב הראשוני שדיבר עליו היה גבוה – 10 מתוך 10.

הוא כנראה הרגיש באמת אומלל. לאחר סבב ראשוני של כחצי דקה של טפיחות, כששאלתי "נו, וכמה עכשיו מאחד עד 10?" הוא ענה תוך פליאה, "5?" אחרי הסבב השני של הטפיחות הוא השיב "2" וחזר לאריזות.

רוצים גם? הנקודות הראשוניות הן הבלוטות שנמצאות 10 ס"מ מתחת ו-10 ס"מ לצידי השקע שנוצר בין חיבור עצמות הבריח, שנמצא מעט מעל החזה. מצאו אותן תוך כדי נגיעות בשני הצדדים, כשתמצאו אותן – תרגישו רגישות קלה.

את עצבנית? תעצורי דקה, ותתחילי לתופף על הראש

שאלו את עצמכם כמה כואב הראש או כמה אתם חשים עייפות או כמה בא לכם דבר מתיקה – למעשה כל דבר שמציק לכם ואותו אתם רוצים לפתור. שאלו את עצמכם עד כמה מ-1 עד 10 זה מפריע לי. תשאלו את השאלה הזו אחרי כל סיבוב EFT עד שאתם מגיעים ל-0.

מתחילים:

טכניקת EFT: לתופף את הבעיות החוצהתוך כדי לחיצות על הבלוטות בחזה אמרו לעצמכם:

"אני מקבל את עצמי אפילו שכואב לי הראש"
"אני מקבל את עצמי אפילו שכואב לי הראש"
"אני מקבל את עצמי אפילו שכואב לי הראש"

טכניקת EFT: לתופף את הבעיות החוצההמשיכו לטפוח על נקודות הבאות לפי הסדר:

טכניקת EFT: לתופף את הבעיות החוצהבקודקוד הראש
טכניקת EFT: לתופף את הבעיות החוצהמעל הגבות
טכניקת EFT: לתופף את הבעיות החוצהברקות
טכניקת EFT: לתופף את הבעיות החוצהתחת העיניים
טכניקת EFT: לתופף את הבעיות החוצהתחת האף
טכניקת EFT: לתופף את הבעיות החוצהתחת הפה
טכניקת EFT: לתופף את הבעיות החוצהשוב בבלוטה שמעל החזה ותחת עצם הבריח
טכניקת EFT: לתופף את הבעיות החוצהתחת בית השחי
טכניקת EFT: לתופף את הבעיות החוצהנקודת ה"קראטה" בכף היד <בין הזרת לשורש כף היד>
טכניקת EFT: לתופף את הבעיות החוצהבצד האגודל
טכניקת EFT: לתופף את הבעיות החוצהבצד האצבע
טכניקת EFT: לתופף את הבעיות החוצהבצד האמה
טכניקת EFT: לתופף את הבעיות החוצהבצד הזרת
טכניקת EFT: לתופף את הבעיות החוצהבחיבור בין האמה לקמיצה

טכניקת EFT: לתופף את הבעיות החוצההפעילו כעת את גלגל העין:

טכניקת EFT: לתופף את הבעיות החוצהפיתחו חזק עיניים
טכניקת EFT: לתופף את הבעיות החוצהעיצמו חזק עיניים
טכניקת EFT: לתופף את הבעיות החוצההסתכלו לימין למטה <מבלי להזיז את הראש>
טכניקת EFT: לתופף את הבעיות החוצההסתכלו לשמאל למטה
טכניקת EFT: לתופף את הבעיות החוצהבצעו סיבוב מלא רק של העיניים עם כוון השעון
טכניקת EFT: לתופף את הבעיות החוצהסיבוב מלא נגד כוון השעון
טכניקת EFT: לתופף את הבעיות החוצהזמזמו מנגינה שמחה כמו "יום הולדת שמח" למשך שתי שניות
טכניקת EFT: לתופף את הבעיות החוצהסיפרו בקול רם מהר עד חמש
טכניקת EFT: לתופף את הבעיות החוצהושוב: זמזמו מנגינה שמחה כמו "יום הולדת שמח" למשך שתי שניות

טכניקת EFT: לתופף את הבעיות החוצהעשו שנית את כל סבב הטפיחות הראשון שעשיתם – מקודקוד הראש ועד החיבור בין האמה לקמיצה.

כעת שאלו את עצמכם: כמה כואב לי מאחד עד 10? המשיכו עד שהכאב נעלם לגמרי.

אמרו שלום לבורקס

מה אתם הכי אוהבים לאכול: שוקולד? פיצה? גלידה? בורקס? המאכלים האהובים כל כך זמינים, זולים, הם מנחמים אותנו ברגעים של קושי ומרגיעים ביום לחוץ במיוחד. כשאתם יודעים שזה לא משתלב עם התכניות שלכם לרדת במשקל ולאכול בצורה בריאה, ובכל זאת אתם לא ממש עומדים בפיתוי, זה יכול להיות מאד מתסכל.

התרגיל המחשבתי הוא פשוט ומופלא, כמעט כמו קסם, בבחינת "יותר מידי טוב מכדי להיות אמיתי", אך מי שבאמת רוצה להוציא אחת ולתמיד את הבורקס לא רק מהמזווה, אלא גם מהמחשבות, ימצא את הפיתרון. לפני שנתחיל בואו נחליט שאנו שולטים בבורקס ולא הבורקס שולט בנו. שאנו אחראים על חיינו, בידינו הבחירות והאפשרויות. נחליט להעמיד את עצמינו בצד של ה Cause, הסיבה ולא בצד של ה Reasoning, ההסברים והתרוצים בסגנון: "הניחו לי בצלחת בורקס נימוח מפתה ומזמין. מה אני אשמה שהוא שם? אז אכלתי אותו".

מישהו הכריח אותך לשים אותו לפה? מישהו אנס אותך חלילה לבלוע? מי שולט בחייכם?
אם אתם כן רוצים להוציא אחת ולתמיד לא רק מהצלחת אלא גם מהמחשבות את המאכל שאתם הכי שונאים לאהוב, זה אפשרי.

על NLP כבר שמעתם?

Neuro Linguistic Programming, ניתוב לשוני פיזיולוגי. שילוב של טכניקות שהובאו אלינו בשנות ה-70 על ידי ריצ'רד בנדלר וג'ון גרינדר. באמצעות אותן טכניקות קסומות אנו יכולים לתכנת ולנתב את תת המודע שלנו ואת המחשבות שלנו כך שבאמת לא נרצה יותר בורקס, ואפילו נירתע ממנו. כי למחשבות שלנו יש כוח. הרבה כוח. ואנחנו יכולים לשלוט במחשבות שלנו. כי באמצעות המוח שלנו אנו יוצרים את המציאות שלנו, את ההויה שלנו, את מי שאנחנו.

דקארט אמר זאת במאה ה -17 כשזיהה את הקיום שלנו דרך המחשבה. 300 שנה אחריו הרחיב סארטר את המשפט האלמותי הקרטזיאני והוסיף את מימד המודעות והאחריות לקיום שלנו. מה שהביא במאה העשרים להתהוות של מימד חדש בהכרה: כוחו של תת המודע. אז הטכניקה המחשבתית הזו פועלת על תת המודע שלכם, מטרתה להפוך את המאכל האהוב עליכם ביותר למאכל שאתם ממש לא אוהבים. למשל שהשוקולד יהיה סלרי, הגלידה תהפוך לממרח אנשובי והבורקס יתקבל במחשבות כמו כבד עוף אם אתם ממש לא סובלים אותו.

תורת השלבים

שלב ראשון – האם אתם יכולים לחשוב על משהו שאתם אוהבים לאכול ושהייתם רוצים לא לאהוב יותר? כשאתם חושבים עכשיו כמה אתם אוהבים בורקס. יש לכם תמונה? דמיינו את תמונת הבורקס שלכם, עם התחושות שיש לכם כשאתם חושבים, רואים, מריחים בורקס.
שימו לב לפרמטרים הבאים: היכן ממוקמת התמונה? עד כמה היא רחוקה או קרובה אליכם? מה גודלה? האם היא בפוקוס או מטושטשת?

שלב שני – האם אתם יכולים לחשוב על משהו שאתם ממש לא אוהבים לאכול? כשאתם חושבים כמה אתם לא אוהבים כבד עוף, האם יש לכם תמונה? דמיינו את תמונת כבד העוף שלכם, עם התחושות שיש לכם כשאתם חושבים, רואים, מריחים כבד עוף. שימו לב לפרמטרים הבאים, חשוב מאד שלפחות המיקום והגודל יהיו שונים מהתמונה הקודמת: היכן ממוקמת התמונה? עד כמה היא רחוקה או קרובה אליכם? מה גודלה? האם היא בפוקוס או מטושטשת?

שלב שלישי – דמיינו את התמונה עם הבורקס מגיעה עד לתמונה של כבד העוף ומתיישבת בדיוק עליה. עשו כך שתמונת הבורקס תתאים לתמונת כבד העוף מבחינת הגודל, המיקום, המרחק והפוקוס. אם יש תחושות מסוימות, התאימו גם אותן.

שלב רביעי – האם אתם מכירים את הקליק שמשמיעה קופסת אחסון שנועלים אותה? תנעלו את תמונת הבורקס על תמונת הכבד, כן, בדיוק כך.

שלב אחרון – דמיינו את עצמכם בעתיד, במצב שאולי תתפתו לאכול את מה שפעם אהבתם. מה קורה עכשיו?

פורסם בנענע10 ב- 27/1/2009

אאוצ': 7 טיפים למניעת כאבי הליכה

אז רגע, ללכת זה בריא? ברור שכן. אז נכון שיהיו תמיד כאלו שישבעו שההליכה גורמת להם כאבים בכפות הרגליים, בגב התחתון ועוד.

אבל לדעתי נזק גדול יותר נגרם אם מפסיקים להתאמן לגמרי. מאבדים את המוטיבציה לפעילות, מעלים במשקל ומאבדים מסת שריר. לפניכם שבע נקודות כואבות ושבע עצות מתאימות אודות הליכה.

1. כאבים בעקב עד לקשת כף הרגל. כאבים אלו נפוצים בקרב אנשים הצועדים עם נעלים כבדות מדי על משטח קשה (מדרכה או הליכון). כמו כן, אנשים עם הקשתה גדולה בכף הרגל נוטים לסבול יותר.

מה לעשות? עסו את כף הרגל בעמידה על כדור טניס או על בקבוק מלא מים. הקפידו ללכת עם נעליים בעלות תמיכה טובה, אך לא גמישות מדי באמצע.

צעדו במסלולים שטוחים, לא קשים מידי (משטח עפר למשל), אך גם לא על חולות או קרקע משתנה, שעלולה לגרום לחוסר יציבות בהליכה ולהקשתת יתר של כף הרגל.

2. כאבים או נפיחות בצד הבהונות. כאבים אלו קורים כאשר הנעליים קטנות מדי ולוחצות, או כתוצאה מציפורן חודרנית.

מה לעשות? קנו נעליים גדולות יותר בחצי מספר, משום שכף הרגל נוטה להתנפח מעט במהלך הפעילות. כמו כן, קצצו את ציפורני הבהונות בקו ישר!

3. כאבים בעצם הבולטת של הבוהן. לעתים כתוצאה מהליכה העצם החיצונית של הבוהן או הזרת יוצאת החוצה וגורמת לנפיחות וכאבים. מצב זה נקרא Bunion.

מה לעשות? השקיעו בקניית נעליים רחבות בצד הקדמי. שימו קרח על המקום הכואב במשך 20 דקות אחרי הפעילות. פיזיותרפיה יכולה לעזור, ובמקרים קיצוניים לא יהיה מנוס מניתוח.

4. כאבים בגב התחתון. הליכה לא אמורה לגרום כאבי גב. אבל הליכה לא נכונה יכולה לגרום לכאבי הגב הקיימים להחמיר. התנועה החוזרת (רפטטיבית) שבהליכה יכולה לגרום לכך שהגב "יזרק אחורה", וכשהרצועות והגידים סביב עמוד השדרה עובדים יתר על המידה – נגרם כאב.

מה לעשות? לשמירה על בריאותכם הכללית מומלץ לשלב תרגילים לחיזוק זוקפי הגב כחלק בלתי נפרד משגרת האימון שלכם.

למשל, בזמן צעידה "הכניסו את הבטן", וסובבו את מפרק האגן כאילו אתם מנסים לרכוס כפתור במכנסיים. כמו כן, לאחר ההליכה בצעו מתיחות, תמיד.

5. כאבים בין האצבעות או בכריות כף הרגל. כאבים אלו יכולים להיות נוירומה על שם מורטון (Neuroma), כלומר, התעבות של רקמה סביב העצב בבסיס הבהונות, מצב ששכיח פי עשר בקרב נשים.

מה לעשות? הטפול מגוון, החל מהליכה עם נעליים נוחות ורחבות וכלה בניתוח. פנו לרופא כשהכאב הראשון מופיע כיון שהמצב עלול להחמיר במהירות. עקבים? לא מומלץ! בנות, צמצמו למינימום את זמן ההליכה על עקבים.

6. כאבים בשוקיים. אני קוראת לשרירים אלו Welcome muscles, כלומר: "ברוכים הבאים לפעילות". כאבים אלו נפוצים בקרב מתאמנים חדשים הצועדים מהר מדי מוקדם מדי, או כאלו הצועדים בשיפוע ובעצימות גבוהה.

מה לעשות? הפחיתו למספר שבועות את עצימות הפעילות על מנת לתת לרקמות השריר זמן להחלים. עסו את המקום, בצעו מתיחות.

7. כאבי ברכיים. כל פעם שהנעל נוגעת בקרקע אתם מרגישים את זה בברך. אאוצ'. זה יכול לנבוע מכמה סיבות: הפיקה מתחככת בעצם הירך, פיקה שאינה "יושבת" במקום, שרירי ירך חלשים או לא מאוזנים, או סתם אימון יתר.

מה לעשות? הקפידו על עבודה מאוזנת של השרירים. לא רק על שריר הארבע ראשי, הקדמי, אלא גם על התלת ראשי, השריר האחורי.

המורה שלי לבלט היתה אומרת: כואבת הברך? מיד לנוח! אז נחים, מפחיתים באימוני סבולת לב ריאה, ועובדים יותר על סבולת שרירים שלא כואבים.

פורסם בפורטל BeOK בתאריך 30/7/08

5 הטיפים ששווים זהב

1. שתו מים, רק מים. נכון, כולם כבר יודעים שזה חשוב. אנשים ששותים מים באופן קבוע אוכלים כמעט 200 קלוריות פחות ליום מאשר אילו ששותים תה, קפה או משקאות מוגזים.

נסו לשתות מים קרים במיוחד. חוקרים בגרמניה גילו כי שתיית שש כוסות מים קרים ליום מעלה את המטבוליזם בכ-50 קלוריות ליום. כנראה בזכות העבודה שנדרשת על מנת לחמם את הנוזלים עד לטמפרטורת הגוף.

כדאי לדעת. כוס אחת של מים תעצור את תחושת הרעב הלילי של רוב עושי הדיאטות. שתית מים מספקת תוריד את רמת העייפות, תקל משמעותית על כאבי פרקים וגב ותתרום לפעילות המטבולית.

2. הקשיבו לקיבה ולא לעיניים. הגוף שלכם הוא המקדש שלכם. סדרו לכם יפה וצבעוני בצלחת את כל האוכל שאתם מתכוונים לאכול, שבו, אכלו לאט, התענגו על כל ביס. אכלו בהנאה ומתוך מודעות.

כדאי לדעת. בניסוי שנעשה בארצות הברית חילקו סועדים לשתי קבוצות. לקבוצה אחת נתנו לאכול המבורגר רגיל של ברגר קינג. כל חברי הקבוצה סיימו את המנה ודווחו על רצון לעוד אחד.

לקבוצה השנייה נתנו המבורגר כפול, משתי קציצות. הם נצפו אוכלים לאט יותר, רובם לא סיימו ואלו שסיימו דווחו כי הם מלאים לגמרי.

אבל מה? לקבוצה עם ההמבורגר הכפול פשוט חילקו לרוחב קציצה רגילה. הם למעשה אכלו בדיוק את אותה הכמות כמו של הקבוצה הראשונה. מסקנה: הקשיבו לקיבה שלכם ולא למראה עיניים. והפסיקו לאכול כשאתם שבעים.

3. זקוקים לשוקולד? אכלו שוקולד מריר במידה. מי לא מכיר את החשק הזה למתוק אחרי האוכל? את הצורך הכמעט הבלתי נשלט בקינוח הנחשק? יש פיתרון: אכלו קובית שוקולד (עדיף מריר) כרבע שעה לפני ארוחת הצהרים וארוחת הערב. זה מוריד את החשק למתוק אחרי האוכל.

כדאי לדעת. שוקולד מריר כבר ידוע כמשפר את זרימת הדם בגוף ומכיל חומרים נוגדי חמצון. אכלו עד 40 גרם ביום והתייחסו אליו כאל תרופה.

4. עשו לכם מנת כיף פעם בשבוע. זו יכולה להיות קערת גלידה גדולה, פרוסת עוגה או אפילו קערה ענקית של הפסטת שמנת הזאת שאתם כל כך אוהבים. כל עוד אתם אוכלים את המנה בהנאה שלמה, ללא נקיפות מצפון! ברגע שסיימתם את מנת הכיף הזאת אתם חוזרים לתכנית הרגילה.

כדאי לדעת. המשמעות של מנת הכיף היא כפולה. פסיכולוגית:ההמתנה והצפיה לארוחה כיפית ביום מסוים תורמת להגברת המוטיבציה להתמיד בתכנית לאורך זמן. ופיזיולוגית זה נפלא לחילוף חומרים, מוציא את הגוף מתרדמת השגרה, ועוזר למנוע עצירה בהרזיה.

5. זכרו, אוכלים כשרעבים. לפני שאתם ניגשים למקרר שאלו את עצמכם: "אני רעב או שזה סתם נשנוש?" (אתם יכולים לתלות זאת אפילו כתזכורת על המקרר).

כדאי לדעת. פעמים רבות האוכל הוא רק פיצוי על חסכים תחושתיים, כעסים שנצברו או מחשבות טורדניות. היו מודעים לכך וטפלו בבעיה האמיתית. לעתים יציאה מהבית להתאווררות תהווה תחליף מהנה, בריא ונטול קלוריות.

פורסם בפורטל BeOK בתאריך 28/7/08

לרזות אחרי גיל 40

האם קשה לכם להשיל את הק"ג המיותרים אחרי גיל 40? (ברור שכן).

הסיבות לכך הן רבות ומגוונות. בין היתר הדבר נובע מכך אחרי גיל 40 קצב המטבוליזם איטי יותר מפעם, העייפות גוברת, המוטיבציה לביצוע כושר יורדת פלאים ועוד.

פתאום הדיאטות של פעם, כשהיינו בני 20 כבר לא עוזרות. לפניכם ארבע אסטרטגיות פשוטות שיעוררו את המטבוליזם ויזרזו את הירידה במשקל:

1. עבדו על חיזוק שרירים. עם השנים, ובעיקר אחרי גיל 40 קצב חילוף החומרים בגוף (מטבוליזם) נעשה איטי יותר ב-2%-4% לעשור, ותהליך ירידה במשקל יכול להאט אותו אפילו יותר, אבל אפשר לשנות את האפקט הזה באמצעות אסטרטגיות פשוטות:

כושר: לרזות אחרי 40התאמנו עם משקוליות או גומייה. הרימו משקוליות שלוש פעמים בשבוע, או עבדו מול התנגדות של גומייה או כדור. כשהמשקל גוף שלכם תקוע זו הדרך המהירה ביותר לבנות מסת שריר ולראות תוצאות. מומלץ להתייעץ עם מאמן כושר על מנת לעבוד נכון ומדויק, לפי מטרות האימון, ולמנוע פציעות.

כושר: לרזות אחרי 40נוחו פחות. אם אתם עוסקים באימון אנאירובי (אימון קצר עם עוצמה גבוהה), הקטינו את מרווחי המנוחה בין הסטים. מחקרים הראו כי מנוחה של 20 שניות בלבד בין סט אחר למשנהו שורפת קלוריות נוספות ומעלה את קצב חילוף החומרים יותר מאשר מנוחה סטנדרטית של 60 עד 90 שניות.

כושר: לרזות אחרי 40עשו תנועות המשותפות למספר שרירים. ככל שיותר קבוצות שרירים ישתתפו בו זמנית בפעילות כך תשרפו יותר קלוריות.

כושר: לרזות אחרי 40חלקו את הארוחות שלכם. אכילה של שש ארוחות קטנות ביום במקום שלוש ארוחות גדולות, עוזרת לשמור על קצב חילוף חומרים גבוה.

2. הבא נתחכמה לעצירה בירידה במשקל. זהו תסריט ידוע מראש: הקילוגרמים הראשונים יורדים בקלות יחסית, ואז המשקל לא זז. זה יכול לקרות גם אחרי שלושה שבועות. אסטרטגיות פשוטות עוזרות לשינוי:

כושר: לרזות אחרי 40שימו לב לעצימות ולדופק. פעילות אירובית שנעשית מול הטלוויזיה או תוך כדי עלולה לפגוע בעצימות הפעילות ובקצב השריפה הקלורית. במקום זאת, שימו לב לדופק שלכם באימון. עבדו בקצב ממוצע של 70% מהדופק המרבי שלכם (שהוא 220 פחות הגיל). אני ממליצה בחום לרציניים – להתאבזר בשעון דופק.

הרימו משקוליות 3 פעמים בשבוע, או עבדו מול התנגדות של גומייה או כדור

כושר: לרזות אחרי 40גיוון באימון. צאו משגרת האימון הרגילה והוסיפו אימונים ופעילויות אחרות. גם גיוון בתזונה הנעשה בצורה מבוקרת אחראית ובריאה יתרום להמשך הירידה במשקל.

3. המשיכו להיות פעילים גם אחרי האימון. הדברים הקטנים כמו הליכה מרובה יותר במשך היום, עמידה במקום ישיבה, חנייה רחוקה ממקום היעד ועוד – יכולים לגרום לשריפה של כ-350 קלוריות ליום. האסטרטגיות הפשוטות אומרות:

כושר: לרזות אחרי 40עקבו אחר הפעילויות היומיומיות שלכם. למשל, ענדו מד צעדים על דש הבגד בימים שאינכם עוסקים בפעילות גופנית. ביום רגיל מומלץ לצעוד 10,000 צעדים.

כושר: לרזות אחרי 40הזכירו לעצמכם לזוז. שימו תזכורת במקומות שונים בבית: "לזוז יותר".

כושר: לרזות אחרי 40קבעו לעשות פעילות גופנית עם אחרים פעם בשבוע. למשל, תכננו טיול אופניים עם חבר, קבעו הליכה עם כל המשפחה או טיול בחיק הטבע.

4. על הרעב אחראים הורמונים. אימון באופן סדיר יכול לשחרר את ההורמון ghrelin, הורמון מעורר רעב, שאמור להגן על הגוף מלהוריד במשקל מהר מידי.

על מנת לעשות את הדברים קשים עוד יותר – תחושת הרעב גוברת כאשר נשים מתקרבות לגיל הבלות בגלל ירידה ברמות האסטרוגן. אסטרטגיות פשוטות לטיפול בבעיה:

כושר: לרזות אחרי 40בננה ויוגורט. אכלו בננה או יוגורט כחצי שעה לפני הפעילות.

כושר: לרזות אחרי 40שתו כמה לגימות מים לעתים קרובות. אנשים ששותים מים באופן קבוע אוכלים כמעט 200 קלוריות פחות ליום מאשר אילו ששותים תה, קפה או משקאות מוגזים.
המדריך לעצלנים: הטמעת מוטיבציה ע"י דמיון מודרך. ככל שמתבגרים יותר גוברת העייפות, והמוטיבציה לביצוע הפעילות יורדת פלאים. נסו לעשות הטמעה פיזיולוגית של המחשבות שלכם.

הכינו את האצבעות שלכם – האגודל והאצבע של יד ימין כך שתגענה זו בזו לצורה של עיגול. עצמו את העיניים וחזרו לרגע מסוים בחייכם שבו חשתם מוטיבציה גבוהה במיוחד.

זה יכול להיות הרגע שבו ניצחתם בתחרות ריצה בילדותכם, זה יכול להיות טקס קבלת התואר שלכם או הטלפון המיוחל שהודיע שזכיתם בעבודה הנחשקת.

חזרתם לרגע הזה? מצוין. תראו את המראות, תחושו את התחושות, תשמעו את הקולות, היו כל כולכם באותו רגע מופלא זה כשאתם מרגישים את עצמכם מלאי מוטיבציה ואנרגיה. עשו את התמונה הזו צבעונית יותר, מוחשית יותר, מפוקסת יותר. אל תשכחו להצמיד את האצבע והאגודל.

ההטמעה הזו, Anchoring, צריכה להימשך יום יומיים. אחר כך הצמידו את האצבעות זו לזו כל פעם שאתם רוצים לחוש פיזית את אותה מוטיבציה לפעילות.

אתם יכולים בכל זמן שתרצו "להטעין" מחדש את המחשבות האלו על ידי חזרה לאותה חוויה, הצמידו את האצבעות, וחזרו לחיים פעילים מלאי אנרגיה.

פורסם בפורטל BeOK בתאריך 23/7/08

דיאטה ללא גלוטן

אם ניגבתם חומוס בפיתה, אם רבתם על משולש הפיצה האחרון במגש – אכלתם גלוטן.

זה החלבון הבריא מהצומח שנמצא בהרבה דגנים , ובין מעלותיו הרבות הוא גם גורם ללחם להיות אוורירי, נימוח, כזה שלא ניתן לעמוד בפניו.

אפשר לחשוב, אם כך, שזה המצרך האהוב ביותר על כולם. אבל לא. התנזרות מגלוטן, שנמצא בחיטה, שיפון, שעורה ולעתים בשיבולת שועל, זו אופנת הדיאטות האחרונה.

מדוע? הרבה אנשים נשבעים שהם מרגישים פי 10 יותר טוב אם הם לא אוכלים גלוטן, כולל מפורסמים: גווינת' פלטרו, רקל וולש וג'ני מקארתי, כולן ידועות כ"נטולות גלוטן".

כמובן שאצל חלק מהאנשים התנזרות מוחלטת מגלוטן, שמהתל במעיים שלהם, זוהי חובה רפואית. אז האם כל התכווצויות הבטן שלכם נגרמות על ידי הטוסט של הבוקר? האם אתם צריכים להתחיל להימנע מצריכת גלוטן? הנה מה שכדאי לדעת.

חלק מהאנשים באמת לא יכולים לסבול פיזית גלוטן. נקודה. אצלם הגלוטן מעורר תקיפה של מערכת החיסון על המעי הדק, מה שידוע גם כמחלת צליאק .

המחלה אינה מאד שכיחה, אבל רק 3% מאלו שחולים בה אכן מודעים לה. הסימפטומים נעים מגזים, כאב, נפיחות, ועד לעייפות, התקף לב ודיכאון .

לאורך זמן הצליאק יכול לפגוע בעיכול עד למצב של תת תזונה. ערכות בדיקה ביתיות נמכרות באינטרנט, אחר כך עושים בדיקות דם, אבל אבחנה סופית דורשת ביופסיה.

אנשים מסוימים פשוט רגישים לגלוטן, אבל "רגישות לגלוטן" היא תחום רפואי אפור. לא קיימות בדיקות עבור זה, ואפילו שבעיות כמו מיגרנות, מפרצים בעור ואפילו אוטיזם נקשרו בזה, רופאים לא מצאו קשר ישיר.

אם אתם חושדים שאתם רגישים, לפני שאתם מוכרים את הטוסטר שלכם לשכנים, נסו את הדבר הבא: הימנעו ממוצרים המכילים גלוטן במשך מספק שבועות לראות אם מצבכם השתפר. בהדרגה הוסיפו מעט גלוטן לתפריט שלכם. אם הבעיות חוזרות, כנראה עליתם על משהו.

איך להימנע מגלוטן? ברוב המאכלים ה"חשודים" קל להבחין. כל דבר שיש בו חיטה: לחמים, לחמניות, עוגיות ומאפים למיניהם. כל דבר שנעשה עם דגנים, שיפון ושיבולת שועל.

אבל יש גם מקורות נסתרים. גלוטן מצוי ברוטב סויה למשל, בבירה, נקניקיות, בחלק מהגלידות ועוד ועוד. לכן יש לנקוט במספר צעדים:

1. קראו את האותיות הקטנות על התווית.

2. החליפו באופן גורף את הפסטה באורז, את הקוסקוס בקינואה, את הוופלים בפירות.

3. חקרו את המלצרים במסעדות, הם כבר רגילים לזה. תשאלו אם רטבים, בשרים או מנות הדג עשויים מפרורי לחם. שאלו האם יש במאכלים גלוטן.

אם גופם מרגיש מאושר מהשינוי המבורך – תיהנו. בין אם זה מחוסר בגלוטן או בין אם זה מהתוספת הברורה כל כך של הפירות והירקות בתפריט שלכם (כי מה נשאר כבר לאכול?!) זה יכול להיות שינוי מבורך.

פורסם בפורטל BeOK בתאריך 17/8/08.

בואו ניגמל מה"דיאט". יש לי דרך טובה לעשות את זה

זוכרים את הסלוגן המרטיט של אייבי נתן בתחנת קול השלום: "שתו מים, רק מים, קול ריפרשינג ווטר"?
מים.  הכי בריא והכי נכון לגוף שלנו. אז איך קרה שתרבות השתייה של ה"דיאט" והמוגזים כל כך חזקה ומשמעותית בחיינו? קרה. אולי בגלל השאיפה להיות "רזה בכל מחיר" ואולי מחוסר בידע (מה כבר יכול להיות כזה נורא אם מוכרים את זה בחנויות?)

 

 

ôçéú ùúéä ù÷åôä ðåæì îéí îù÷ä

(צילום: Shutterstock)

העובדה היא שיותר ויותר מאיתנו מתמכרים למשקאות המתוקים המוגזים הדיאטטיים שכל כך לא בריאים לנו.
אני רוצה לספר לכם על טכניקה טובה להיגמל ממשקאות הדיאט. מדובר בתהליך קצר וממוקד שעובד על התת המודע, שאני עושה בהצלחה עם לקוחות שלי, ועשוי לעזור גם לכם.

אז למה כדאי לכם להיגמל?

אבל כמו כל שינוי התנהגותי אחר, כדי שזה יצליח, צריך לרצות באמת ובתמים להפסיק לשתות שתייה ממותקת. אנחנו יודעים כיום שמשקאות קלים מעובדים מתועשים ומוגזים עושים רע של ממש לגוף. בפברואר השנה פרסמו בYNET את המחקר הבא שמזהיר מפני שתייה של מוגז מתוק כמו גם את האזהרה הזו מפני משקאות קלים הגורמים נזק לכבד.
מהניסיון המקצועי שלי שלי וגם לאור הכתבה הזו אוכל לומר גם שאם חשבתם שמשקאות דיאט "משביעים", "מרגיעים" ו"מרחיקים אתכם מהמקרר", ההיפך הוא הנכון. הם דווקא מעוררים תחושת רעב, ולאחרונה אף נבדקת אפשרות שהם מעודדים בריחת סידן מהעצמות.

לקוחה שלי, מושתלת כליה, סיפרה לי את הסיפור הבא: שעות ספורות לאחר ניתוח ההשתלה, ביקר אותה הרופא המנתח ובעודו מעיין בתיק הרפואי שלה, שאל מבלי להרים עיניים: "את שותה מספיק?". גאה ומחויכת ענתה לו: "תראה דוקטור, אני שותה המון". כשהרים את הראש מהדפים ראה לזוועתו בקבוקים רבים של שתייה ממותקת ליד מיטתה, ומייד הכריח את בעלה לשפוך את השתייה לשירותים, בקבוק אחר בקבוק, בטענה שהיא מחבלת לו בעבודה הנפלאה שעשה, והורה לה לשתות רק מים. כבר שני עשורים שהיא שומרת על הכליה, מודה לרופא, ושותה רק מים.

השתכנעתם?

שיטת NLP מאמינה שאפשר ליצור שינויים התנהגותיים דרך תכנות מחדש של החשיבה שלנו ולהטמיע הרגלים במוח באמצעות טכניקות הדמיה. בטכניקת "Like to dislike" של השיטה, מוחקים מתת המודע את החיבה, הצורך והתלות באלמנט ששולט בנו. מניסיוני, זה יעיל מאוד, אבל רק בתנאי שאתם באמת רוצים להצליח.

וכך תעשו את זה:

1. דמיינו בראש תמונה שלכם שותים את המשקה האהוב עליכם. הסתכלו על התמונה בעיניים פקוחות ובחנו את המאפיינים שלה: היכן היא ממוקמת? (למשל: ממש מולנו) מה גודלה? האם היא בפוקוס או מטושטשת? האם היא צבעונית או בשחור לבן? מה התחושות שאתם חווים כשאתם מתבוננים בתמונה שלכם שותים את המשקה?

2. כעת דמיינו תמונה שלכם שותים משקה שאתם ממש אבל ממש לא סובלים את הטעם שלו (אלכוהול? מיץ עגבניות? רוטב עמבה?). היכן התמונה הזו ממוקמת? (למשל: ממש רחוק בקצה החדר). מה גודלה? האם היא בפוקוס או מטושטשת? האם היא צבעונית או בשחור לבן? מה התחושות שחווים כשמתבוננים במשקה הדחוי?

3. דמיינו את תמונת ה"משקה האהוב" עוברת לכוון תמונת המשקה המגעיל ומכסה אותה לגמרי. כך שהמשקה האהוב מקבל את כל המאפיינים של המשקה השנוא כולל את תחושת הדחייה.

4. "נעלו" את שתי התמונות זו על זו בדיוק כמו סגירה של מכסה טאפאוור, והיפטרו סופית מהתלות במשקה הממכר.
אייבי נתן לנו בקול השלום שלו חומר רב למחשבה על הזהות הלאומית חברתית שלנו, ומאז אנחנו עוברים לצערנו עוד מלחמות רבות. בואו ניצור לעת עתה שלום פנימי ושקט עם הגוף שלנו ונשתה מים. רק מים. קול ריפרשינג ווטר.

 

קול של נוסטלגיה:

פורסם באתר XNET ב- 23/10/2011

יושבים הרבה? זה מסכן את חייכם

מפרקים נוקשים, כאבי שרירים, תחושת נימול בגפיים – כל אלה הן תופעות לוואי ידועות של חוסר בפעילות גופנית. אבל האם ידעתם שישיבה ממושכת יכולה ממש לקצר את חייכם? למסקנה זו הגיע מחקר חדש מטעם American Cancer Society, שעקב אחר 123,000 נבדקים. נשים שישבו יותר מ־6 שעות ביום היו בסכנה של 37% למות טרם זמנן מאשר אלו שישבו עד 3 שעות ביום, והגברים היו בסכנה של 18%.

כשהנבדקים דיווחו על ישיבה ממושכת ללא עיסוק בפעילות גופנית במשך היום, התוצאות היו עגומות עוד יותר: נשים וגברים שישבו במשך 6 שעות ביום ולא עסקו בפעילות גופנית כלשהי, היו בסיכון של 94% ו־48% למות טרם זמנם, לעומת אלה שישבו פחות שעות ועסקו בפעילות גופנית.

shutterstock_2349643-copy

רוצים לחיות יותר? תפסיקו להיות בטטות כורסה (איור: שאטרסטוק)

החידוש במחקר איננו בחשיבות הפעילות גופנית, זאת אנחנו יודעים מקדמת דנא, אלא בהשפעה ההרסנית של ישיבה ממושכת. המחקר הראה השפעת הישיבה הממושכת על ערכי השומנים בדם, על לחץ הדם, על ההורמון שאחראי על תחושת השובע ועל גורמים נוספים שקשורים להשמנה ולמחלות קרדיאליות.
לטובת בריאות אופטימלית, אדם מבוגר מחויב לעסוק לפחות 150 דקות בשבוע של פעילות גופנית מתונה, ובממוצע של 20 דקות ליום. במקביל, כדאי לנסות להפחית את זמן הישיבה ל־3 שעות.

אז מה עושים כשבכל זאת חייבים לשבת שעות מול המחשב?

1. שימו לידכם שעון מעורר: זה יזכיר לכם לעמוד או ללכת לכמה דקות בכל שעה עגולה, להזרים את הדם בגוף ולהזיז את המפרקים.
2. עשו 20 דקות של טיול רגלי: אם אין לכם אפשרות לקום מהכיסא בכל שעה, הקפידו על הליכה של 20 דקות בזמן הפסקת הצהריים שלכם. זה כבר יאפשר לכם לעשות V  על הפעילות הגופנית היומית שלכם.

shutterstock_721164701

הזכירו לעצמכם לקום בכל 20 דקות (צילום: שאטרסטוק)

3. עבדו בעמידה: תומס ג'פרסון וארנסט המינגווי נהגו לעבוד מול שולחן עבודה גבוה – בעמידה. כך, אתם מחויבים להעביר את המשקל מרגל לרגל ובכך לתרום לזרימת דם אופטימלית, ואתם נמנעים מישיבה ממושכת חסרת תנועה.
4. מינימום מיילים ופחות שיחות טלפון עם הסובבים אתכם: צריכים להעביר מסר לחבר לעבודה? קומו מהכיסא וגשו אליו, במקום לשלוח מייל או להרים טלפון לשלוחה שלו.

5. ברגל, ולא במכונית: עליכם לעשות סידורים בקרבת הבית? השתמשו ברגליים ולא במכונית.

6. ומה עם שעות הפנאי? כדאי לבחור בפעילויות שאינן מצריכות ישיבה ממושכת, שמוסיפה על אלו של שעות המשרד. למשל, משחק באולינג עדיף על ישיבה בקולנוע, שיעור ריקוד עדיף על הליכה לקונצרט (וכדאי לבקר במוזיאון במקום לצפות בהצגה).

àéðâøéã ôìãîï ãåâîðéú äåìëú á îùøã àùä îæëéøä î÷öåò øåôàä àçåú àéîåï ëåùø áøéàåú çåøó á îùøã

רוצים להתקשר לקולגה? טיילו אליו (צילום: יונתן בלום)
פורסם ב- XNET ב- 29/4/2012