יעל (שם בדוי), בת 30, הגיעה אלי לפני כשנה במשקל של 126 קילו. מנופחת, כבדה ועייפה. "אני רוצה להיות רזה" היא אמרה עם דמעות בעיניים. "תמיד הייתי שמנה, בין 90 ל – 100 קילו. אמא שלי שמנה, אבא שלי שמן, בבית אכלנו כל ארוחה פסטה, לחם, חמאה, אבל אף פעם לא הגעתי למימדים כאלה. 126 קילו? אני מוכנה לשינוי, אני רוצה לרדת במשקל". "את 1.65" אמרתי לה. "את יכולה לשקול 60 אם את רוצה". "הלוואי", היא אומרת. "60 קילו שקלתי אולי בכיתה ב'. אבל אני רוצה. מאד רוצה לשקול 60".

כיצד נולד מסע?

לפני הכל דיברנו על מושג ה"בחירה" וה"אחריות". יעל קיבלה את העובדה שלמרות החינוך הקלוקל שקיבלה בבית לגבי אורח החיים שלה, האוכל השמן וחוסר הפעילות הגופנית, היא מעכשיו בוחרת להתנהל אחרת. שהיא לוקחת אחריות מלאה על חייה, מפסיקה להאשים את ההורים ובוחרת לשנות הרגלים לטובת הבריאות שלה.

ואכן המוטיבציה של יעל הייתה בשיאה. היא אכלה נכון, הקפדנו להחליף את המילה המאיימת "דיאטה" במונח המרוכך יותר "תכנית", שילבנו בתפריט גם מאכלים אסורים על מנת שהיא תוכל להתמיד גם פסיכולוגית [היא כל כך חיכתה לבורקס השבועי שלה ששאר הימים עברו בקלות יחסית] וגם פיזיולוגית [זה נתן לה תמריץ למטבוליזם והוציא את הגוף משגרה משמימה]. וכמובן כושר. מלבד שלוש שעות שבועיות שלנו ביחד בהן שולבו תרגילי כוח ועבודה אירובית, יעל הלכה ברגל כל יום, והייתה מתקשרת ומודיעה לי בגאווה על הישגיה בכושר ועל הצלחותיה ב"תכנית". היו ימים קשים, היו משברים, אבל יעל ידעה לשים אותם בצד, לעלות בחזרה על הסוס ולהמשיך הלאה. הירידה שלה במשקל היתה יפה, מתונה ונכונה. במשך שלושה חודשים וחצי נשרו להם בשמחה קילו אחר קילו, מידת מכנס הוחלפה באחרת קטנה יותר. אך שהגענו למאה קילו הירידה במשקל נעצרה. חיכינו שבוע, שבועיים, שלושה, חשבנו שהיא הגיעה לאותו פלטו Plateau מפורסם, עצירה בירידה במשקל שכל המחקרים טוענים שצריך גוון בתפריט ובאימונים ובעיקר הרבה סבלנות. אבל המשקל נשאר תקוע.

תקועה על 10

מה קרה ב 100 קילו? יעל היא "שמנה בראש". כל החיים היא שמנה, כך היא רגילה לראות את עצמה, לדמיין את עצמה, לחיות עם עצמה. וכעת ממשקל של 120 קילו היא אמורה להגיע למשקל של 60 קילו. הרגליים יראו אחרת, הבטן תהיה שטוחה פתאום, הזרועות תהיינה ארוכות ודקיקות והפנים רזות ויפות. וגם צריך יהיה להתלבש אחרת, להתנועע אחרת במרחב הפרטי, ללמוד לקבל מחמאות מהסביבה הקרובה, להיות מחוזרת. 50 אחוז בן אדם זה 180 מעלות של שינוי. וזה מפחיד.

יעל מפחדת מאובדן הזהות שלה. איך תכיר את עצמה כשהיא חצי בן-אדם? היכן יעל השמנה? ומי זו יעל הרזה? האם היא תאהב אותה? האם יהיה לה נעים במחיצתה? איך נפטרים מהפחד? איך מנצחים את החסימות?

במעמקי המוח

אחד מהגילויים המרתקים של חקר המוח שייכים לקבוצת תאים המכונה אמיגדלה Amigdala. זה אותו חלק במוח שלנו שלא אוהב שינויים. הוא קולט שינויים במשקל למשל, ובאופן בסיסי גורם לנו לחזור לתבנית החשיבה וההתנהגות הידועים, המוכרים והנוחים לנו. ה"תמונה הפנימית" של המשקל של יעל, תמונת תת ההכרה של בחורה ששוקלת 100 קילו לא תאמה את התמונה החיצונית, הרצון המודע שלה לשקול 60. וברגע שהיא תחליט לשבור את התבניות הישנות ברמה הלא מודעת של המוח, ברגע שהמוח שלה "יראה" אותה רזה כך גם יקרה והמשקל ימשיך לרדת. הגוף שלה יהיה ביטוי חיצוני לתמונה הפנימית שלה, היא תרגיש עם זה נוח ונעים, כשהיא מלאת ביטחון ואהבה עצמית.

התחילו לתרגל

אחד התרגילים לתכנות תת ההכרה שלנו מורכב משלושה שלבים. בצעו את השלבים בוקר וערב במשך 21 יום ברציפות. זה לא אומר שבתום 21 יום אתם משילים עשרות קילוגרמים. אבל אתם מתכנתים את האמיגדלה שלכם להיות כבר במצב הרצוי, מקנים לעצמכם תמונה פנימית חדשה. כך במקביל לפעילות הגופנית ולתכנית התזונה שלכם, תוכלו להמשיך לרזות ויתרה מכך, כשתשיגו את מטרתכם תשמרו ביתר קלות על המשקל האידיאלי שלכם. זה לא ממש יעסיק אתכם יותר, זה יפעל על אוטומט.

1. עמדו בעמידה נוחה וקחו שלוש נשימות איטיות ועמוקות. הושיטו יד ימין קדימה והוציאו אליה את כל השליליות שיש לכם בגוף. הכל. האם יש לזה צבע מסוים על כף היד? האם אתם מרגישים חום או קור? כשכל השליליות נמצאת על כף היד נערו אותה היטב.

2. דמיינו שעומד מולכם אדם קרוב אליכם, אמא, אבא, אח או בת. שימו לב למבטי החיבה והאהבה שלהם ומלאו את כל האזורים הריקים בשליליות באהבה ובנתינה שלהם. איזה צבע יש לכם עכשיו בגוף? איך זה מרגיש?

3. דמיינו כעת את עצמכם עומדים צעד אחד מולכם ואתם נראים בדיוק כמו שאתם רוצים להיראות. רזים, בטוחים בעצמכם, אוהבים ומקבלים את עצמכם. קחו צעד אחד קדימה והיכנסו לתוך האני החדש שלכם. הרגישו את הביטחון, את האהבה העצמית, דמיינו והרגישו רזים וקלים.

יעל עזבה את הארץ ללימודים בחו"ל. היא ממשיכה לאכול נכון ולהתאמן ותגיע למשקל של 60 קילו ברגע שתיקח אחריות ותבחר לעשות את השינוי המחשבתי. מה אתכם?

פורסם בנענע10 ב- 9/2/2009