אז מלה בוראת מציאות? כן, ואפשר גם להוכיח את זה. כשבני ישראל יצאו ממצרים, הם לקחו איתם ביחד עם החירות גם את עוצמתה של המלה, את כוחה להשפיע על הקוסמוס, לברוא וגם להרוס. לא בכדי אמרו חז"ל "עשרה קבין כשפים ירדו לעולם, תשעה נטלו מצרים ואחד כל העולם כולו" (קידושין מ"ט ב').
Frankfurter David, (1994), “The Magic of writing and the writing of Magic: The power of the Word in Egyptian and Greek Tradition”, Helios, Vol. 21, No. 2, pp 189-221.
פרנקפורטר סוקר היסטורית את שורשי המלה המצרית לעומת היוונית, את ההשפעות ההדדיות של שתי התרבויות ואת הביטוי שלהן בעולם המאגיה מאז ועד היום. מבקשת לשתף כעת בשורשיה של תרבות מצרים (היוונים כבודם במקומם, ותורם גם יגיע בהמשך).
עוצמתה המאגית של המילה הכתובה כמו גם כוחה של תמונה בעלת משמעות מוצאים את שורשיהם העמוקים בתרבות המצרית. עבור המצרים היה Thoth אל החכמה, הכתיבה, המדע והמאגיה במיתולוגיה המצרית (מקבילתו היוונית היה הרמס). Thoth היה סופר, מלך ההירוגליפים. הוא סימל רעיונות, מעשים, כוחות ולעיתים גם את העיצורים עצמם (לא את התנועות). כך שהאמירות של Thoth היו פיזיות, של דברים יעילים. הוא גם היה הראשון להמציא את האלפבית המצרי שהקרין את כל מה שהוא מסתורי, עתיק ובעל כוחות. Thoth זיהה את סידורי הכוכבים וההרמוניה של צלילי המוסיקה. תרומתו האדירה הייתה לקוסמוס. הוא עשה שימוש במילים אלוהיות, Devine words, שיש להן כוח אינהרנטי של הגנה כמו גם השפעה על מבנה הקוסמוס.
כך הייתה המלה הכתובה המצרית אובייקט קדוש. Sacred object בניגוד לשיטה היוונית, הסימנים התפתחו במיוחד על מנת לשכפל את הדיבור. ההירוגליפים והפיקטוגרפים נועדו להמחיש את המיוצגים שלהם ואת הדברים המבוטאים. נוצרה המשכיות בין האובייקט, השם, האלוהות, כתיבת המלה והייצוג הממשי על אבן או פאפירוס שאיית את המלה. כך נשמרה הכתיבה במצרים על ידי ובשביל הכמורה בכוונה לקדד או לקבע טקסים וקוסמולוגיה במציאות אינסופית ואידיאלית. הכתב ההילוגליפי ייצג דיבור ופעילות של כמורה וכת. השפה ההירוגליפית העבירה דיבור טקסי, תיעדה וסדרה תפילות ולחשים כביטויים ווקאליים של כוח. בטקס במצרים היה קשר עתיק בין הווקאליות המדוייקת של "מלת הכוח" והייצוג ההירוגליפי שלה.
דוגמא מובהקת לחיבור בין התמונה לבין המלה היא למשל המלה המצרית לקמיע Amulet שהיא בשימוש ויזואלי זהה למלה הגנה, protection.
באהבה,
ענת
