הרגש הוא גשר. שיכול אותיות שמדבר את החיבור בין הראש לבין הבטן, בין הרציונל לבין האוטומט. רגש הוא גשר של תקשורת.
לדבר את הרגש?
זה כבר גובל באוקסימורון (מונח ספרותי שמשמעו 'דבר והיפוכו', ה'ניגוד המוחלט' שמדגיש את עוצמת הסיטואציה).
איך מדברים רגש? איך מכניסים לתוך תבנית סמיוטית של סימנים מוגבלים (מילים) תחושה שהיא אינסוף, עוצמתית, נטולת גבולות?
קלפי הרגשות "איך אני מרגיש.ה" – וגם "איך אני מרגיש.ה? עוד רגשות ומחשבות" מבקשים לגשר את הפער הבלתי אפשרי הזה. באמצעות איורים וטקסט אני מנגישה קשת של 39 רגשות שונים ומעניקה לילדים, הורים יועצים ומטפלים כלי נוסף על מנת לדבר רגשות –
ולפרום את האוקסימורון.
באהבה,
ענת.
