שאול מלך ישראל עומד בפני מלחמה עם הפלישתים. מבוהל, נואש, מבקש לשאול מה צופן לו העתיד ותשובה – אין.
“וַיִּשְׁאַל שָׁאוּל בַּה’, וְלֹא עָנָהוּ ה’, גַּם בַּחֲלֹמוֹת, גַּם בָּאוּרִים, גַּם בַּנְּבִיאִים" (שמואל א׳ כ״ח, ו׳).
אלוהים לא עונה לו, החלומות אינם מגלים לו את הנסתר, הכוהנים אינם עוזרים לו (האורים והתומים: הכהן הגדול היה שואל שאלה והתשובה הייתה מתקבלת דרך אבני החושן שעל בגדיו: יש מסורות שאומרות שהאותיות היו מאירות, ויש מסורות שאומרות שהכהן היה נכנס למצב תודעתי מסוים ומפרש את התשובה), וגם הנביאים לא ידעו לענות לְשָׁאוּל שמשתוקק לדעת: מה יהיה במלחמה עם הפלישתים?
מה עושה שאול מלך ישראל?
הוא הולך לבעלת האוב מעין דור על מנת שתעלה את רוחו של שמואל המת על מנת לִשְׁאֹול אותו מה יקרה במלחמה. אנו עדים במקרא לפרקטיקה המכונה "נקרומנסיה" – העלאת רוח המת, על ידי מעלה באוב (מכשפה!) על מנת לקבל מידע. נקרומנסיה שמתבצעת על ידי לא אחר מאשר שאול מלך ישראל.
קולטים כמה זה מטלטל? שאול המלך הוא זה שהוציא מחוץ לחוק המקראי את הפניה לכישוף:
“וְשָׁאוּל הֵסִיר הָאֹבוֹת וְאֶת הַיִּדְּעֹנִים מִן הָאָרֶץ" (שמואל א׳ כ״ח, ג׳) כלומר שאול אסר את הפניה לאוב, את הפניה לדיוינציה ולכישוף. והוא כמובן מודע לחלוטין לאיסור המקראי בדברים י"ח: "לֹא יִמָּצֵא בְךָ…קֹסֵם קְסָמִים, מְעוֹנֵן, וּמְנַחֵשׁ, וּמְכַשֵּׁף ,וְחֹבֵר חָבֶר,וְשֹׁאֵל אוֹב וְיִדְּעֹנִי, וְדֹרֵשׁ אֶל הַמֵּתִים.”
לְשָׁאוּל מותר לִשְׁאֹול?
גם לנו.
כשאנחנו נואשים, מפחדים, נסערים – או אפילו סקרנים – מעניק לנו הסיפור המקראי את הלגיטימציה פשוט לשאול. על אהבה, על עבודה, על בריאות, על החלטות ועל הדרך שלנו.
כי הצורך לשאול, לדעת, להתייעץ – הוא צורך אנושי עתיק. מקראי.
פעם שאלו נביאים.
פעם שאלו אורים ותומים.
פעם שאלו בעלי אוב.
והיום?
היום אפשר לשאול את הנפש.
וכך, בהשראת מותג הקלפים שלי "לשלוף את הנפש" (באמצעות קלפים), יצרתי מרחב חדש: "לִשְׁאֹול את הנפש" (באמצעות דאוזינג). שאלות של כן / לא:
להישאר או לעזוב?
לומר או לשתוק?
לסמוך או לוותר?
כשהנפש יודעת, אבל קשה לשמוע אותה בתוך הרעש והרגש – שואלים.
איך זה מתבצע?
לשבוע הקרוב (28.3–4.4) אני פותחת אפשרות לשאול אותי עד שתי שאלות (כן/לא) – ללא עלות.
שלחו לי בוואטסאפ: שם מלא, גיל, ושתי שאלות ברורות.
השאלות עליכם בלבד
או על ילדיכם – עד גיל 4.
את התשובה אני שולחת בהקלטה קולית או וידאו באותו יום.
מחכה לכם באהבה,
ענת.
