את מי? זה לבחירתכם כמובן.
אני מציעה להשלים זאת כך:
עצמך.
יש לך את עצמך.
את העוצמות, עצמות, עצמאות –
את עצם העניין לשמו באת לעולם הזה.
לפני שנים רבות שוחחתי עם סבתי (כיום היא בת 105, חכמה, מצחיקה, צלולה) ושאלתי אותה אם היא לא מצטערת על זה שהיא לבד (סבי נפטר לפני ארבעים שנה). התשובה שלה הפשוטה הנקייה והעמוקה הייתה:
אני לא לבד, יש לי את עצמי.
היו עצמכם, עולם ומלואו שאתכם.
באהבה,
ענת.
