לקראת סיום הפגישה היא בוחרת קריסטל לאחוז בו. (שניים. אחד ליד ימין ואחר לשמאל, כמו תמיד לפני "שטיפה אנרגטית" של סוף כל מפגש).
– "בחרת את קריסטל השפע". אני אומרת.
– "ידעתי שתאמרי שזה קריסטל של שפע!" היא עונה בהתרגשות.
– כי את מְכַשֵּׁפָע! אני עונה לה. את מכשפה של שפע.
האמונה בכשפים, הדיונים השונים בעניין איסור והיתר לעסוק בהם וכמות האזכורים שלהם בחיבורים ארץ ישראליים ובבליים ממחישים עד כמה הם מושרשים בתרבות היהודית. מרשימה לא פחות כמות הקמעות המבקשים לבטל כישוף או להגן מפניו, (ולא רק בעולם העתיק!).
בספר שמות (כב, יז) נמצא את הפסוק הידוע מְכַשֵּׁפָה לֹא תְחַיֶּה, ובדברים (יח, ט-יג) נאסר מפורשות על שימוש בכשפים, קוסמים, וכל השאר: "לֹא־יִמָּצֵא בְךָ מַעֲבִיר בְּנוֹ וּבִתּוֹ בָּאֵשׁ, קֹסֵם קְסָמִים, מְעוֹנֵן וּמְנַחֵשׁ וּמְכַשֵּׁף. וְחֹבֵר חָבֶר, וְשֹׁאֵל אוֹב וְיִדְּעֹנִי, וְדֹרֵשׁ אֶל־הַמֵּתִים."
חז"ל מודעים לכך שקיימת תופעה בשם "כישוף": ראו למשל בסנהדרין סז ע"ה: "כישוף – יש בו ממש" ומתקיים גם דיון על עונש מיתה למכשפים. לעומת זאת במסכת חולין (ז ע"ב) מובא שרבי חנינא אומר שכוחם של הכשפים מוגבל. (ועוד ועוד בהערה 413 בעבודת הדוקטור שלי).
אז יש דבר כזה כישוף? מכשף? מכשפות?
כשמישהו מתווכח איתי נחרצות ש"אין אלוהים" אני עונה שעצם הויכוח מנכיח את האלוהים. זה יושב על אחד העקרונות המרכזיים של השפה התת הכרתית – שתת המודע אינו שומע "לא". ולכן כל הנאמר על דרך השלילה מקבל קיום והנכחה.
אז כישוף – לא רק שיש דבר כזה, הוא גם מושרש עמוק עמוק בשורשי תת המודע התרבותי שלנו.
התחברו לשפע,
ולמכשפע שאתם/ן!
באהבה,
ענת.
בתמונה: קריסטל השפע המדובר.
