ואם הפרימיטיביים הם בכלל אנחנו?

החברה המערבית והממסד הדתי נוטים במשך דורות לכנות תרבויות מסורתיות בשם "פרימיטיביות" מתוך הנחה שהאמונה בכישוף, בקמעות, בטקסים ובכוחות רוחניים נובעת מבורות, בערות, דקדנטיות ומחוסר שליטה בעולם.

כך למשל שבטים אפריקאים שנתגלו במאה ה 16 במסעות מעבר לים כונו על ידי הכנסייה הקתולית בשם "ברברים". במסה האלמותית "על הפראים" (1580) מבקר נחרצות מישל דה מונטיין את הגישה הזו וטוען שכל מה ש"ברברי" אינו אלא שיפוט של מה שאינו מוכר לנו. כלומר מה שנראה לנו פראי הוא מה שאיננו מכירים.
הוא מראה כיצד בחברות הילידיות מתקיימים אומץ, נאמנות, כבוד, חיים קרובים לטבע, מבנים חברתיים פשוטים וישירים. לעומת מלחמות הדת האכזריות של אירופה של זמנו, עינויים, רדיפות ופוליטיקה צינית. "על הפראים" הוא טקסט צרפתי מכונן שמציג ביקורת על עליונות תרבותית מערבית, מאפשר פתיחות לתרבויות אחרות ומאתגר את מושג ה"קידמה".

מישל דה מונטיין הוא בעיניי מבשר האנתרופולוגיה המודרנית. ארבע מאות שנה מאוחר יותר אדוורד א. אוואנס-פריצ'ארד, אחד האנתרופולוגים החשובים ביותר של המאה ה-20, עורך עבודת שדה ממושכת באפריקה, בעיקר בקרב האזנדה Azande וחושף את האמונה בכישוף ואת התפיסות המיסטיות. בספרו משנת 1937 Witchcraft, Oracles and Magic among the Azande הוא רושם נחרצות:
אמונה במאגיה וכישוף אינן "אמונות טפלות פרימיטיביות" אלא הן מערכת חשיבה הגיונית וקוהרנטית בתוך התרבות שבה הן פועלות. לכן יש להבין אותן מבפנים ולא לשפוט אותן לפי תאוריות מערביות.
ובשנת 1965, ב"תורות של דת פרימיטיבית" הוא כבר אומר בבירור:
"בסופו של דבר הדת איננה אלא תוצר של הפחד של האדם הפרימיטיבי, של חוסר הביטחון והעדר היוזמה שלו, של בערות וחוסר ניסיון. (…) הדת מקדשת את מה שמקדם חיים, בריאות וכוח (…) ככל שהסכנה גדולה יותר רבה השפעתה של הדת…"

ומה אני מציעה?

שאולי הפרימיטיביות האמיתית איננה באמונה בכוחות הרוח,
אלא דווקא בציניות שמבטלת כל דבר שאינו ניתן למדידה.

שעלינו להיפרד מהציניות והאליטיזם,שמעידים אולי דווקא הם על פחד, בורות ופרימיטיביות.

שהקִדמה האמיתית איננה בניתוק מהרוח, אלא ביכולת לחזור ולהקשיב לה:

להעלות את התדר
להדליק קטורת
לזמן מלאכים שומרים והגנות מעולם הרוח
להקשיב למה שמבקש להיאמר דרך סימן, חלום או קלף
לתת מקום לרגש ולנפש, לחיבור ליעוד המקודש של כל אחד מאיתנו

ולאפשר לעצמנו לחבור לאמת, לעומק

וכך גם לקידמה.

באהבה,
ענת.