בעבודת הדוקטורט שלי הוכחתי את האמונה בכוחה של המילה לברוא מציאות דווקא כשהיא כתובה – ולא בהכרח כשהיא נאמרת. מילה שנאמרת – מתפוגגת כמעט מיד עם אמירתה. (מדוע אנשים לא מסתפקים בתפילות בבית או בבית הכנסת אלא פונים למשל לעזרתם של קמעות כתובים? כזה). המילה הכתובה מתקיימת בעולם החומר ומייצרת הנכחה והנצחה של מהותה. כך הראיתי בעולם האקדמיה.
ואיך נעשה בזה שימוש בעולם הטיפול?
מייצרים מציאות דרך מילים כתובות (על גבי קלף, נייר, חרס, זכוכית – מה שבא לכם) לפי ארבעה חוקים של תת מודע:
רוצים דוגמה של מימוש כזה מאחד המפגשים של הבוקר? אז למשל: בתאריך ה – 5.5.2055 אני מציין את היותי בריא, מאושר, מוקף במשפחה ובחברים קרובים, ממשיך את עבודתי הנוכחית בסיפוק, בהודיה ובשפע המתגלם בכל המישורים: הרגשי, הרוחני והפיזי. אא"ס (אמן אמן סלה)
נוכל לעשות את זה גם ביחד בסדנת "נשים וכשפים":
לכתוב, ולהודות.
תודה!
ענת
