רחלה (שם בדוי), בת 52, תמירה ונבונה, (זה אמיתי) ישבה מולי ושאלה:
“ענת, אני כבר מדברת את שפת Gymind, ומבינה היטב ש'אני' זה אחד: גוף, נפש, רוח, תודעה. אני בתודעה של קבלה, שלמות ונתינה מתוך הקשבה פנימית – והכול זורם. אז למה אני עדיין מרגישה שלא רואים אותי באמת? לא מעריכים אותי? כאילו אני 'פחות'?"
ביקשנו מאחת מערכות המותג "לשלוף את הנפש" – "חירות היא אחריות" – לשלוף לנו תשובה מהנפש. לומר לנו מה קורה שם, ולו על מנת להבין על מה זה יושב. מתי תת המודע של רחלה "החליט" אי שם בגנטיקה הרגשית שלה שלא באמת רואים אותה ושהיא לא מספיק מוערכת. הגוף החכם שלה שלף את "החירות לחלום".
החירות לחלום – את החלום שלה.
לא את זה שקלטה לאורך חייה שמצפים ממנה לחלום. לא את זה שקלטה אצל אחרים וחשבה לעצמה שאולי זה נכון, עדיף, כדאי. החירות לחלום מתוך עמוד השדרה שלה, מתוך חיבור שלם ונכון לעצמה, לעוצמותיה ולעצמאותה – לחירות שלה לבחור נכון. כל חלום, בכל תחום. בכל זמן.
ועל מנת לשחרר מכל כוליותה השפעות חיצוניות –תירגלנו נשימות מעגליות המאזנות את הצ'קרות, את כל מרכזי האנרגיה שלה.
לא כולם יודעים שמרכזי האנרגיה עוטפים את כל הגוף מקדימה, מהצדדים ומאחור. ושהצד האחורי של כל אחד מהם (יש אין סוף, אנחנו מדברים על שבעה מרכזים עיקריים) אחראי על קליטה מאחרים, (וגם על יציאה של האנרגיה שלנו החוצה). נשימה מעגלית מחברת אותנו לעצמנו, מעצימה אנרגיה פנימית של אהבה, שלווה, מיניות. מוציאה מתוכנו שליליות ומנטרלת השפעות חיצוניות שאין לנו בהן עניין. נשימה מעגלית מאזנת את כל הצ'קרות ומחברת אותנו לניקיון השלם שבנו, שאנו.
ביקשתי מרחלה לשבת בנינוחות, להניח ידיים על הירכיים ושתי כפות הרגליים על הקרקע ולעצום עיניים. אנחנו מכנות את הישיבה הזאת "כניסה למנח" – כשהגוף נוכח בישיבה נינוחה ומאפשרת.
ביקשתי ממנה לקחת שאיפה עמוקה ולהיות מודעת אליה. להשהות כמה רגעים את האויר לאורך כל אחד ממרכזי האנרגיה שלה. לחוש אותו זורם ברגליים, באגן (וברחם!), בחזה, בראש ואפילו מעל הראש.
ואז לדמיין את האויר, בנשיפה איטית ומודעת, עובר בחזרה למטה דרך החלק האחורי של הגוף: דרך העורף, השכמות, הגב, הישבן, ההמסטרינג (שריר הירך האחורי), בחזרה על לקרקע – ובכך לאפשר לנשימה לנקות השפעות חיצוניות שאין לרחלה בהן עניין. כך לפחות שלוש פעמים רצופות של נשימה מעגלית עמוקה, מטהרת ותרפויטית.
כשרחלה פקחה את עיניה, האור בעיניים והחיוך השליו שלה שיקף את החיבור האוהב והמעצים שלה לעצמה, לתחושות, לתודעה, לכל חלום שרק מבקש שתגשים אותו – כשהיא נקייה מכל מה שמלפניה מצדדיה ומאחוריה.
באהבה,
ענת.
