תודו. נכון שהמילה שעולה לכם לראש היא "מוח"? לא בכוח כי אם במוח? אז לא לזה התכוונתי.
כשלמדתי תושב"ע בתיכון בבית הספר הריאלי בחיפה היה לי מורה שהוא אחד בדור (היו כמה כאלה שהיו אחד בדור, האמת) נתנאל ליפשיץ שמו. הערכתי אותו, הערצתי אותו ויכולה לומר שאהבתי בכל מאודי את השיעורים שלו וגם אותו. נתנאל ליפשיץ היה מורה לחיים. כזה שבז לציונים, (העניק לי תמיד ציון מאה ולא משנה אם היו לי טעויות או לא), כזה שחיפש עיניים סקרניות ומוח חושב, מבקר ומתקשר.
כמעט כל מפגש היה קורא בקול: לא בכוח כי אם ב…? והכיתה המנומנמת הייתה עונה לו "במוח". אני ועוד כמה יחידי סגולה כבר למדנו את התשובה שחיפש נתנאל ליפשיץ:
לא בכוח כי אם ברוח!
אני לא בטוחה שכתלמידה (חקרנית וסקרנית ככל שהייתי) הבנתי לעומקו של ענין את המשפט הזה. לא בכוח כי אם ברוח.
כיום אני מבינה אותו היטב, כמובן.
היו ערים לעוצמתה של הרוח.
לפני כמה חודשים נודע לי שנתנאל ליפשיץ נפטר בביתו משברון לב, זמן קט אחרי שאשתו עזבה את העולם. וגם הלב שלי נשבר.
באהבה,
ענת
