משביע אני את הרוח בשם "אהיה אשר אהיה" – היא נוסחת הפתיחה של קמע לוחית זהב (4.3* 11ס"מ, 12 שורות, גודל אות כמה מ"מ) מהמאה השישית לספירה המיועד להגן על קלרה בת קיראנה מעין הרעה ורוח רעה.
מדוע בחר המגיקון (השם המכובס למכשף) לחרוט על גבי הקמע את הביטוי המקראי "אהיה אשר אהיה" ולא בחר פשוט בשם הקצר ה'?
"אהיה אשר אהיה" (שמות ג' י"ד) מייצג את מעמד ההבטחה של אלוהים (אהיה) למשה להוציא את בני ישראל ממצרים להעלותם לארץ זבת חלב ודבש ולהגן על עם ישראל לכל הדורות:
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל-מֹשֶׁה, אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה; וַיֹּאמֶר, כֹּה תֹאמַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, אֶהְיֶה, שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם.
אני מציעה שהביטוי המוכר "אהיה אשר אהיה" מייצר "קמט בזמן", מעין פתיחה של שער למטריקס המציף את אותה חוויה עוצמתית של משה מול אלוהים ומעניק לקלרה את אותה הבטחה אלוהית שניתנה אז למשה, דרך אותו סיפור מקראי, מיד אחרי סצינת ההתגלות של "של נעליך מעל רגליך". ההבטחה של "אהיה" כאילו מתרחשת בשנית, "כאן ועכשיו" – עבור קלרה. אותה קלרה יכולה לראות עצמה בו זמנית בכמה מרחבים שונים. כמשה רבנו היא זוכה בהבטחה אישית של גאולה והגנות. היא חלק בלתי נפרד מאותו דור שהובטחה לו כניסה לארץ המובטחת, וכנצר לדור הזה היא חוברת לאותה תחושה מעצימה, קדושה ומאגית שמלווה אותה באשר תלך.
ומה איתנו?
זה מזכיר לי את גבי ודבי מהתכנית המיתולוגית ללימוד אנגלית משנת 1976. בעזרת מקל הקסמים הנוגע במפה הם נעים במרחב הזמן והמקום.
מפגש עם שורת הפתיחה – "אהיה אשר אהיה" בקמע בן 1500 שנים– מאפשרת את אותה תנועה במרחב הזמן והמקום, וגם אנחנו שותפים לאותה חוויה מאגית מתוך החיבור המיידי למשמעות העל זמנית של "אהיה", של הבטחה והגנות.
אהיה אשר אהיה,
באהבה,
ענת.
Amulet 18, Naveh and Skaked, 1993: 57.
