הידעתם? ספירלה היא צורה מאגית של הגנות ושמירה, לא פחות מצורת העין או החמסה.
בקמעות כתובים ובטקסטים מאגיים בעולם היהודי העתיק אנו מוצאים כתיבה ספירלית שמבקשת בתנועתה "להקיף", "לשמור", "ללכוד" או "להגן". המילה אינה רק נכתבת או נקראת אלא היא פועלת במרחב ומפעילה את כוחה גם כשלא רואים אותה.
קערות ההשבעה המאגיות הבבליות הן דוגמה מובהקת לכך. כוחן המאגי טמון בכתיבה הספירלית המעטרת את פנים הקערה. אלו קערות חרס שמרביתן שימשו כקמע להגנה מפני שדים, מזיקים, קללות ושאר מרעין בישין, אך יש גם קערות המיועדות לשימוש רפואי, למניעת הפלות, לפרנסה, ואפילו לגרימת נזק לאדם אחר. רוב קערות ההשבעה שנתגלו כתובות בלשון ארמית-יהודית ובכתב עברי מרובע, ולשונן קרובה ללשון התלמוד הבבלי. מספר קטן יותר של קערות כתוב בשפות אחרות – בעיקר במנדעית ובסורית. החוקרים מתארכים אותן לשלהי העת העתיקה (מהמאה החמישית עד המאה השמינית לספירה), ובסך הכול ידוע לנו על למעלה מאלף וחמש מאות קערות, (בטח כבר יותר) שמתוכן התפרסמו עד כה בקורפוסים שונים קרוב לחמש מאות. (בטח כבר יותר). הטקסטים הכתובים הם החומר האפיגרפי היחיד שנותר מבבל מתקופת התלמוד ולכן ערכן לא יסולא בפז. הקערות נמצאו כמעט תמיד כשהן קבורות עם פנים הקערה כלפי מטה, בחלקן מצויר שד (או שדה!) בתחתית הקערה, כך שתפקידן של הקערות היה כאילו לכלוא את השדים בתוך הקערה ולהגן על בני הבית.
הספירלה אינה אלא מבנה מאגי-טקסטואלי-פסיכו-סימבולי. היא עוטפת את השם, האדם או הבית ומדמה לכידה של הכוח המזיק בתוך גבול כתוב.
ובחזרה לעולמנו. כשרע (לי לו או לה) – ספירלה?
ועוד איך. הספירלה היא גם צורה אורגנית: מבנה הדנ״א שלנו ספירלי, תנועת הצמיחה בטבע ספירלית, ואפילו תהליכים נפשיים מתפתחים לא בקו ישר – אלא בתנועה מעגלית-ספירלית של הבנה, חזר, הטמעה והתקדמות.
ניעזר בספירלה בכמה אופנים:
1. טכנית: את מקל הקטורת העבירו בתנועה ספירלית סביב גופכם או סביב המרחב הבייתי. התנועה הספירלית יוצרת טקסיות מאגית של "כליאת" הרע וסילוק שלו.
תנועה עם כיוון השעון מאפשרת צמיחה, התקדמות והזמנה של חדש.
תנועה נגד כיוון השעון מאפשרת עיבוד, ניקוי ושחרור של חוויות עבר.
2. הכרתית: מנקודת מבט פסיכו-נוירולוגית הספירלה מאפשרת למוח לחוות תהליך ולא רק מצב:
במקום "רע לי", כנקודה סטטית בזמן – תחושה רעה אינה אלא תנועה מתמשכת של עיבוד, ושינוי לקראת התקדמות.
3. רוחנית: דמיינו את עצמכם (ואת יקיריכם) במעטפת לבנה ובוהקת של ספירלה – מלמעלה עד למטה – וחושו בהגנות של אור ואהבה ממרחב האינסוף.
באהבה,
ענת.
צילום התמונה: פרופ' משה מורגנשטיין.
