שאלה לענת:
יש לי ילד שחווה תסכולים נמשכים, הוא בן שש. עבדתי איתו תקופה והוא פרש. לא רצה להיפתח, לא רצה להגיע יותר. האם הוא לא בשל לטיפול? האם הבעיה היא בי? בשיטת הטיפול שלי? מה את מציעה לעשות?
תשובה:
אני מאמינה שכל מה שעשית היה נכון לאותה תקופה. שתלת זרעים, השקית אותם – והם עוד לא נבטו. הם ינבטו בעיתם. (זה גם המסר להורים אגב). הילד וההורים נמצאים במסע, ואת היית חלק מהדרך. שקפי להם את זה והוסיפי שדלתך תמיד פתוחה גם להמשך. המליצי להם על המשך טיפול במסגרת קבוצתית – חוג אמנות, טיפול בחיות ואפילו חוג ספורט המאפשר לו לשחרר תסכולים ולבנות ביטחון עצמי וחיבור ליכולות שלו.