כששלושה מלאכים מבקרים אותנו פעם אחר פעם בשידור בלייב, יש להם מסר ברור: טובים השלושה מן האחד.
ומה תפקידם במסורת ובמאגיה היהודית?
קבלו קטע שלם ולא מצונזר מתוך עבודת הדוקטור שלי:
"…לילית לא נזכרת בתלמוד בתור קוטלת תינוקות, וציון מפורש בדבר היותה של לילית מלכת השדים ומזיקה ליולדת מופיע במקורות מאוחרים יחסית. עם זאת, מהרמזים המעטים שבספרות התלמודית נראה של"לילין" או ל"לילית" מיחסים פגיעה ביולדות ובתינוקות, וגם הקמעות הם עדות לאמונה הרווחת בצורך להתגונן מפניה. לילית הייתה אשתו הראשונה של אדם אך הסתכסכה עמו וברחה. שלושה מלאכים נשלחו להחזירה, סנוי, סנסנוי וסמנגלוף (שמותיהם מופיעים בגרסאות שונות), אך הם לא צלחו במשימתם, והחשש מפני נקמתה של לילית בבני האדם מצוי בתרבויות היהודית והנוצרית עד היום.
שדה נוספת הידועה כמזיקה ליולדת היא אגרת בת מחלת. השדה היוצאת בימי רביעי ושבת בלילות היא "ושמונה עשרה רבוא של מלאכי חבלה". הבבלי מספר על המפגש בין אגרת בת מחלת לרבי חנינא בן דוסא שבמהלכו הסכימו השניים שאגרת תוכל להזיק שני לילות בשבוע בלבד, בליל שבת ובליל רביעי. מפגש דומה התרחש בין אגרת לאביי ובמהלכו הסכימה אגרת להזיק רק בסמטאות קטנות. מזיקה נוספת ממקורות מאוחרים יותר היא נעמה, אחותו היפה של תובל קין שהמלאכים נפלו קורבן לקסמיה, "שבקשו מלאכי השרת לתעות אחריה וברחה מפניהם".
בנוסף לכך, קמעות המיועדים להגן על התינוק משקפים את האמונה ביהדות לפיה הרך הנולד נמצא במשך שמונה ימים, מרגע הלידה ועד לטקס ברית המילה, באזור ביניים לימינלי ומסוכן. מרגע הלידה ועד לטקס הברית לא הוענק לו שמו ולכן עדיין לא קיבל את זהותו היהודית. האזור הלימינלי מטלטל רגשית ומעורר חרדות, ומסביר את הצורך במאגיה ואת השימוש בקמעות בעולם היהודי גם בהקשר זה…"
הקמעות היהודיים העתיקים מבקשים עבור היולדת ועבור התינוקות הרכים הגנה מפני נקמת השדות – לילית, אגרת בת מחלת ונעמה – בין היתר באמצעות איזכורם של סנוי סנסנוי וסמנגלוף.
והנה הם הופיעו לנו בקלפים,
מחברים אותנו להשגחה עליונה שזורמת ב DNA התרבותי שלנו ומתקיימת גם באמצעות מלאכים שומרים.
באהבה,
ענת
https://www.tiktok.com/@dr.anat.feldman/video/7650084764061732117?is_from_webapp=1&sender_device=pc&web_id=7534384035964028422
