
חמישה דברים שלא ידעתי
עד שהגעתי למדעי היהדות – ואני לא מתביישת לספר: 1. שם האל "יהוה" נקרא גם "שם בן ארבע אותיות" וגם
בעבודת הדוקטור הראשונה שלי (אוניברסיטת AIU) חקרתי את הרגישות לגלוטן, תופעה שנקראת גם "מחלת עשרים אלף הפנים", ושילבתי Case Studies (מקרי מחקר) מתוך הסטודיו, בהסכמת מטופלים, כמובן. חשפתי מקרים שעסקו בחיבור בין תזונה לתנועה, בין תודעה לחומר, בין נפש לגוף. כך נולד הספר בהוצאת אמזון:
Health? Your Way!, וכך גם קיבלה שיטת GymindTM תוקף מחקרי.
ועדיין, חשתי שמשהו חסר. הגעגועים לאוניברסיטת תל אביב (הבית הרוחני שלי. הייתי מרצה בחוג לצרפתית כבר במהלך התואר השני והשלישי טרם נסיעתנו כמשפחה לשליחות לשנתיים בארה"ב), וההבנה שלשורשי יהדותי יש מקום של ממש בהווייתי כמטפלת הוליסטית משכו אותי באופן טבעי בחזרה לעולם האקדמיה, הישר לבית הספר למדעי היהדות. בעבודת הדוקטור שלי הוכחתי את כוחה של המילה הכתובה, כפי שזו מתגלמת בקמעות יהודיים עתיקים. במילים פשוטות יותר, הוכחתי שיש קשר הדוק בין קמעות לפסיכולוגיה.
אשתף בהגיגים, קטעים ותובנות מתוך עבודות הדוקטור שלי על מנת להפוך את "מגדל השן" האקדמי למגדלור של אור.
באהבה,
ענת.

עד שהגעתי למדעי היהדות – ואני לא מתביישת לספר: 1. שם האל "יהוה" נקרא גם "שם בן ארבע אותיות" וגם

הממ…. כן! הרגשות שאנחנו מטעינים בהם. והאמינו לי, שאם באקדמיה, (אוניברסיטת תל אביב – מדעי היהדות), קיבלו את הטענה הזאת

כנס היהדות בפרנקפורט: Branching out: Diversity of Jewish Studies. על מה הרצאתי שם? פתחנו קמע עתיק ובדקנו בו תסריטים של

"קמיע יהודי עתיק ככלי טיפולי: כוחה המאגי של המילה הכתובה" – הרצאה שהעברתי בקונגרס העולמי ליהדות בשלבי ההכנה הסופיים, כשמודל

זוכרים את שפת ה ב'? אחותי ואני היינו נפעמות מהמהירות שהשפה הייתה מתגלגלת מלשונה של אימי. לימים נהיינו מומחיות גם

מעין הרע. בין אם אתם מאמינים שהיא קיימת, בין אם לאו – זה לא משנה. האמונה בעין הרע ובהיותה מחוללת

מילה היא מעשה. מעצם אמירתה היא נוכחת בעולם. (משפטנים, חוקרי לשון – אמרו את זה קודם. כמו ג'ון אוסטין בספר

על הקשר בין הנפש, מערכת העצבים והמערכת החיסונית של הגוף. הפסיכונוירואימונולוגיה (או בקיצור: PNI) חוקרת כיצד רגשות, מחשבות, אמונות ומצבי

חז"ל שאלו בדיוק את השאלה הזו: מהו קמע מומחה? המילה "קמע" עצמה מופיעה בהקשרים שונים בספרות הרבנית, בתלמוד ובמדרש בין

כל פעם שמנשקים את המזוזה כשנכנסים אלי – אני נזכרת ב"נאום הקומץ" של יאיר גרבוז משנת 2015. זוכרים? זה שזלזל