
סליים – טיפול, וגוד טיים!
זה פוסט על חומר ותודעה, על כלי טיפול מסוג אחר. האם חומר יכול להכיל עבורנו רגשות מכל סוג? התשובה היא
כשהתחלתי למכור את ערכת הקלפים הראשונה "איך אני מרגיש.ה?" פנו אלי מטפלים רבים שרכשו את הקלפים, (הקלפים מיועדים אגב לכל בית בישראל. לא רק למרחבי הקליניקה), שיתפו בחוויות שלהם מהשימוש בקלפים וביקשו להתייעץ לגבי מטופלים שלהם. נעניתי להם בשמחה. כך נולד הרעיון לשתף חלק מהשיחות האלו, ואחרות שעוד יגיעו, בבלוג הנוכחי. תיהנו משפע של תובנות שנולדות משיתוף פעולה מסוג זה.
באהבה,
ענת.

זה פוסט על חומר ותודעה, על כלי טיפול מסוג אחר. האם חומר יכול להכיל עבורנו רגשות מכל סוג? התשובה היא

אז מה לעשות בעצם עם מה שאת אומרת לי? לקראת סופו של מפגש הנחיית הורים כך היא אמרה לי, אימא

שאלה לענת: (רפלקסולוגית, רכשה את קלפי "ברכות של מלאכים"). למדתי תיקשור. איך אני יכולה להמשיך ולהעמיק בזה? תשובה: תתחדשי על

על הגאונות של גדול הסופרים העבריים במאה העשרים, חתן פרס נובל לספרות, שי עגנון (שאינו ידוע בשמו המקורי שמואל יוסף

שאלה לענת: מה אני עושה כשמטופל נמצא מולי, מדבר, משתף ובשלב מסוים אני מרגישה שהוא מצפה שאני אומר משהו. שאעזור

יופי של כלי טיפולי על מנת "לשבור את הקרח" להכניס עניין והנאה – ובעיקר: לייצר ביטחון עצמי וחיבור בין מודע

שאלה לענת: האם יש גם לך מטופלים ילדים שלא הצליחו להיפתח עד הסוף ולכן לא צלח תהליך הטיפול? תשובה: אני

שאלה לענת: יש לי ילד שחווה תסכולים נמשכים, הוא בן שש. עבדתי איתו תקופה והוא פרש. לא רצה להיפתח, לא