שיטת GymindTM: טיפול, העצמה, העשרה

שיטת GymindTM: טיפול, העצמה, העשרה

קלפי "איך אני מרגיש.ה?"

את קלפי הטיפול "איך אני מרגיש.ה?" פיתחה ענת פלדמן מתוך צורך להעניק לילדים, הורים, יועצים ומטפלים מפגש ויזואלי וטקסטואלי עם קשת רחבה של שלושים ותשעה סוגים של רגשות.

פגישה עם קשת הרגשות היא בעלת משמעות קריטית בכמה מובנים:

  1. הילד/ה חובר/ת תודעתית אל הרגשות ולומד/ת להכיר את עצמו במצבים רגשיים שונים.
  2. הילד/ה רוכש/ת כלים וורבליים על מנת לייצר תקשורת רגשית בינו לבין הסביבה: הורים, מורים וחברים.
  3. עבודה עם הקלפים מאפשרת שיח רגשי פתוח ומדויק בין הילד/ה לבין ההורים ודמויות משמעותיות בחיים.
  4. מטפלים רגשיים העובדים עם ילדים ובני נוער ימצאו בקלפים כלי טיפולי המייצרים שיח רגשי ומנטלי המעצים את יעילות הטיפול.


"כשהרגשות שלי פוגשים מילים – אז אני עושה קסמים".

ראו עוד: איך לגשר את הרגש?

₪ 205

הנחיות נוספות לעבודה בקבוצות עם קלפי "איך אני מרגיש.ה?"

  1. הילדים עומדים בטור זה מאחורי זה. המנחה מחלק.ת לכל אחד קלף רנדומלי ומי שקיבל עובר לסוף התור. עם סיום החלוקה עומדים במעגל וכל אחד מקריא בתורו. המנחה שואל/ת – מי מתחבר לרגש הזה? מי רוצה לשתף?
  2. המנחה מערבב/ת את הקלפים ונותנת לכל אחד לשלוף קלף בתורו. (אם כבר מכירים לפי הצבעים אז בלי להסתכל). המנחה מבקש/ת מכל אחד שבחר לספר באילו מצבים הוא נפגש בקלף הזה. האחרים יכולים לשקף לו- האם הקלף הזה 'מתאים' לו או לא. למשל: ילד שולף קלף של 'תראו אותי'. הוא מרגיש לפעמים שהוא זקוק לתשומת לב. האחרים משקפים לו אם זה אכן נראה כך מהצד או לא.
  3. אפשר לפרוש את הקלפים על הצד של הטקסט ולאפשר לילדים להלך בין הקלפים, תוך כדי שאלות מנחות: איך אתם מרגישים היום? איך הרגשתם אתמול? כל אחד נעמד ליד קלף, מקריא, ומדבר רגשות.
  4. מוסיקה מתנגנת ברקע והילדים מתרוצצים. כשנפסקת המוסיקה כל אחד מחברי הקבוצה מוצא את עצמו ליד קלף. כל אחד בתורו מספר מדוע לדעתו הגוף שלו "בחר" לעצור דווקא ליד הקלף הזה.
  5. כשהקלפים מונחים בתפזורת על הצד של האיורים, המוסיקה מתנגנת ברקע. כשנפסקת המוסיקה כל אחד מחברי הקבוצה מוצא את עצמו ליד דמות מאוירת. כל אחד בתורו מספר מה לדעתו מרגישה הדמות הזאת, מתאר מה עבר עליה באותו יום ומדוע הפנים שלה מביעות דווקא את הרגש הזה.
  6. משחק ההפכים: כל אחד מהמשתתפים בוחר את הקלף שלדעתו הכי פחות מאפיין אותו. שאר החברים מוזמנים לשקף לו האם זה נכון לדעתם, או לא.
  7. פעילות יצירה: ברוח הקלפים, כתבו גם אתם רגש בכמה שורות קצרות והתאימו לו איור משלכם. שתפו את חברי הקבוצה ביצירות שלכם. בקשו מההורים בבית לעשות בדיוק את אותה פעילות (לגבי עצמם או לגבי הילדים) והגיעו עם התוצרים למפגש הבא.

איך עובדים עם קלפי "איך אני מרגיש.ה?"

  1. אפשר לשלוף קלף באופן רנדומלי ולקבל מסר תת הכרתי לגבי רגש כלשהו המבקש התייחסות.
  2. אפשר לפרוש את הקלפים על שטיח או על שולחן כשהאיורים מופנים כלפי מעלה, לבחור דמות אחת ולהבין מה היא מרגישה. אפשר לשאול: האם אני מזדהה עם הדמות? מדוע? מה לדעתך קרה לדמות הזו שהיא חשה כך?
  3. אפשר לפרוש את הקלפים כשהטקסט מופנה כלפי מעלה, לבחור קלף אחד 'שמדבר אלי' ולנהל שיח רגשי לאור הקלף הנבחר. למשל: מתי אני בלחץ? אילו פחדים אני חווה? באילו מצבים מלווה אותי תחושה של חוסר ביטחון? מהו דימוי הגוף שלי? האם יש לי מחשבות שלא מרפות? מהו פרפקציוניזם? ועוד ועוד.
  4. ילדים יכולים לבחור שם לכל אחת מהדמויות, וגם לבחור מבין הדמויות "חבר של מי הם רוצים להיות". תחושת ההזדהות עם הדמות המצוירת על גבי הקלפים מאפשרת לילד/ה לפגוש ברגשות, לחבור אליהם, להיות מודע/ת לרגשות ולווסת אותם.

מוצרים נוספים

מוצרים קשורים