על הגאונות של גדול הסופרים העבריים במאה העשרים, חתן פרס נובל לספרות, שי עגנון (שאינו ידוע בשמו המקורי שמואל יוסף צ'צ'קֶס) אני יכולה להרחיב בפודקסט שלם. על העומק הפסיכולוגי בכתביו, על שפתו העשירה, על משפטי הפתיחה המקפלים בתוכם סיפור שלם ועל יצירות אלמותיות המדברות מסורת יהודית והן מאבני היסוד של הגנטיקה התרבותית שלנו. עגנון הגאון […]
Pain is inevitable, suffering is optional ובעברית: הכאב הוא בלתי נמנע, הסבל הוא בחירה. זו אימרה בודהיסטית עתיקה שהתפרסמה בזכות הארוקי מורקמי שפותח איתה את ספרו "על מה אני מדבר כשאני מדבר על ריצה?" זו אימרה מכוננת שאני משתמשת בה לא מעט בשפה הטיפולית: תפיסת הסבל היא אישית, פרסונלית, והיא עניין של בחירה. […]
מחקר וכתיבה אקדמית מוליכים אותנו לפתוח דלתות רבות בדרך, להציץ פנימה ואולי אפילו קצת ללכת לאיבוד. לא תמיד דלתות אלו מקרבות אותנו למטרה, לעיתים אפילו מסיטות מדרך הישר, אבל תמיד תמיד מעשירות. מעולם לא חשבתי שדלת שפתחתי הייתה מיותרת, גם אם הכתיבה אודותיה נשרה על רצפת העריכה. כך גם לגבי הדלת שנפתחה בפניי לתרבות יפן […]
