אורי (בן שמונה) מקלל. בבית, את אחיו. בבית הספר – את חבריו. "כולם מקללים" הוא טוען, "זה חלק מהדיבור החברתי שלנו בכיתה. זה מוזר אם לא אהיה כמו כולם. ובכלל, כשחבר מעצבן אותי – מגיעה לו קללה עסיסית. הוא התחיל". המוזר באמת הוא שהוריו מקבלים את הארגומנט הזה ו"זורמים" איתו. מאפשרים לו להתנהל כמו חבריו, […]
היא נושקת לשלושים, כל חייה מתמודדת עם ענייני דיאטות וכאלה: עושה דיאטה, מגיעה למשקל הנכון, מרוצה, משחררת את הרסן, מעלה במשקל, לא מרוצה, דיאטה, מגיעה למשקל הנכון, מרוצה, משחררת את הרסן וכו' וכו'. "אני לא רוצה ללכת לדיאטנית, שוב." היא אומרת. "דיאטנית היא חלק מאותו מעגל בלתי פוסק שאני חווה. התהליך הזה מיצה את עצמו […]
תודו. נכון שהמילה שעולה לכם לראש היא "מוח"? לא בכוח כי אם במוח? אז לא לזה התכוונתי. כשלמדתי תושב"ע בתיכון בבית הספר הריאלי בחיפה היה לי מורה שהוא אחד בדור (היו כמה כאלה שהיו אחד בדור, האמת) נתנאל ליפשיץ שמו. הערכתי אותו, הערצתי אותו ויכולה לומר שאהבתי בכל מאודי את השיעורים שלו וגם אותו. נתנאל […]
יופי של כלי טיפולי על מנת "לשבור את הקרח" להכניס עניין והנאה – ובעיקר: לייצר ביטחון עצמי וחיבור בין מודע לתת מודע. אפשר לשחק בתחילת סשן טיפולי, או בסופו. מתאים לילדים מגיל 5 ומעלה. רמת קושי – קלה: המטפל/ת לוקח/ת קוביית משחק אחת ומבקש/ת מהילד/ה לנחש מה יצא. כל ניחוש נכון מעניק נקודה, חיזוק חיובי […]
אז מלה בוראת מציאות? כן, ואפשר גם להוכיח את זה. כשבני ישראל יצאו ממצרים, הם לקחו איתם ביחד עם החירות גם את עוצמתה של המלה, את כוחה להשפיע על הקוסמוס, לברוא וגם להרוס. לא בכדי אמרו חז"ל "עשרה קבין כשפים ירדו לעולם, תשעה נטלו מצרים ואחד כל העולם כולו" (קידושין מ"ט ב'). Frankfurter David, (1994), […]
