ליאור, (שם בדוי), תלמידת כיתה ח' נבונה ויפה, (זה אמיתי) נכנסה אליי עם כתפיים שמוטות ועיניים עייפות. לילות ללא שינה, לחץ פתאומי שמתקיים בגוף עם כל התרעה, כווץ של הנפש עם כל אזעקה והתחושה שהכול כבר קצת יותר מדי – נתנו אותותיהם באופן מובהק. המחשבות שאיתן הגיעה קיבלו מקום במרחב הטיפולי, וכך היא שיתפה אותי […]
כל בוקר אני רצה על מסלול הריצה בסטודיו, מכשיר הנייד שלי מסתיר את הצג והזמן שחולף נסתר מהעין. (על הדרך אני גם מתרגלת בדואולינגו. את זה אתם יודעים. ראו: מה הגריט שלך?). בכל פעם כשאני מסיימת ועוצרת את המסלול אני סקרנית לראות אילו מספרים "רנדומליים" מדברים אלי מהצג המרצד של המכשיר. על איזה מספר נעצר […]
ממה אתם מפחדים? את זה אתם יודעים. למה אתם מפחדים? הממ…. חשבתם על זה פעם? במאמר פחות ידוע של הפסיכואנליטיקן דונלד ו. ויניקוט (ששילבתי בדוקטורט כמוצאת שלל רב) מתקבלת תמונה מרתקת על מה שויניקוט מכנה "ייסורים פרימיטיביים". האימה, החרדה, הפחד הגדול ביותר, התקיים בנו בחודשי החיים הראשונים לחיינו, מהרגע שיצאנו לאוויר העולם. התודעה האנושית הייתה […]
אז מה לעשות בעצם עם מה שאת אומרת לי? לקראת סופו של מפגש הנחיית הורים כך היא אמרה לי, אימא חכמה ומאד מתוסכלת. אז מה בעצם לעשות עם זה? מה לעשות כשלילד יש טנטרום, כשהוא צועק, משתלח, עצבני? מה לעשות? ומה עניתי? אני לא יודעת. כן, כן. אני לא יודעת. למה? אי הידיעה היא היא […]
כך היא כתבה לי הבוקר (אמא לילדה בכתה ג' שמתקשה, נמנעת, חוששת): "את לא מבינה כמה זה עוזר לנו עם הקריאה! פשוט פיצחת משהו!" מה בסה"כ עשיתי? פיתחתי קלפים לטיפול רגשי באמצעות חיות כוח (קלפים+ספר. ויש גם קלפי רגשות+ספר וקלפי מחשבות+ספר. ועוד הפתעות בחנות שלי) ומכיון שזה מנוקד, כתב גדול (בחריזה! מעניין!) אז כנראה פיצחתי […]
איך אני יודעת שהקלפים אינם מיועדים רק לילדים? בתהליך היצירה (שנולד כמעט בתקשור, כשהאיורים והטקסט זורמים דרכי) הקראתי מידי פעם את מה שיצא דרכי לעידו (22. הבן שלי, לוחם ימי, חמסה). חיכיתי למשפט ציני או להערה של בדיחות הדעת (הוא קורע מצחוק). במקום זה הוא נעמד ללא ניע, המצח עלה קמעה והעיניים נפתחו. מידי פעם […]
