אני לומדת יוונית. למה? כי צרפתית וספרדית שגורות בפי זה מכבר, ורציתי לאתגר את עצמי. (כן, אני עוד אחזור גם לגרמנית שזנחתי…)
ולמה עוד? כחוקרת העולם היהודי בעת העתיקה, אני יודעת עד כמה התרבות היוונית חדרה אל חיי היהודים במאות הראשונות לספירה. הרבה יותר מכפי שנהוג לחשוב.
יהודים נשאו שמות יווניים, יהודים רבים בארץ ישראל ובתפוצות דיברו, קראו וכתבו יוונית, חלק מהקמעות היהודיים שחקרתי בדוקטורט נכתבו ביוונית, ובספרי המרשמים הקדומים אפשר למצוא נוסחאות מאגיות מן העולם ההלניסטי. נוסחאות אלו עברו התאמה לעולם היהודי, כאילו "התגיירו" וקיבלו חיים חדשים בתוך מסורת שנמסרה אלינו ומתקיימת בתת המודע התרבותי שלנו מימים ימימה.
הידעתם? אחת המילים ששאלנו מהיוונית היא המילה "טראומה" τραύμα, שפירושה "פצע".
וזה לא חייב להיות פצע עמוק, חודרני או אקוטי. גם פצעים קטנים הם סוג של טראומות, טראומות קטנות של כל מיני tttt שמלווים את חיינו, רסיסים של t שבנפש.
ומה ההיפך מטראומה?
תראו.מה. טראומה. תראו מה היה שם.
תתבוננו. תנקו. תעבירו אל הפצע של אז את כל הכלים שיש לכם עכשיו, ותנו לילד.ה שבכם.ן, שאתם.ן, את כל הכוחות שלא היו לו.ה בחוויית הפצע הראשונית.
תתבוננו, תנקו, ו… דעו שגם תרפיה, θεραπεία היא מיוונית – טיפול דאגה וריפוי.
באהבה,
ענת.
