הילה (שם בדוי) בחורה יפהפיה בת 25 (זה אמיתי) שלחה לי הודעת ווטס אפ נסערת, בזו הלשון:
"ענת, פתאום הרגשתי גל גדול של הרגשה רעה בגוף וקוצר נשימה ואני מפחדת שזה משהו רע ואני לוקחת נשימות עמוקות כל הזמן ואני מפחדת שאני אפסיק פתאום לנשום".
זה היה אחד מאותם התקפי חרדה עוצמתיים ומטלטלים, כשהגוף מאותת סכנה, הנשימה מתקצרת, הלב דופק במהירות – והילה חשה שהיא מאבדת שליטה. הילה, בחורה רגישה, כל כך רגישה שהיא מרגישה הכול, גם אנרגיות שהן לא שלה. "אני מרגישה כי אני רגישה", היא למדה לומר. זוהי רגישות שהיא גם נכס וגם כוח. והיא דורשת איזון, גבולות והגנה.
בשבועות האחרונים אני חשה שהילה עוברת תהליך של 'התעוררות רוחנית'. צורך פנימי עמוק ולא מודע להתעלות מעל הגוף, מעל הרגש, אל מימדים של נשמה ושל רוח. וגם במימדי הרוח יש צורך בהגנות. ועוד איך.
איך?
את השדה האלקטרומגנטי שעוטף את הגוף, את ההילה, את הגוף האסטרלי שלנו, (הכול זה אותו הדבר), מגדילים ומרחיבים. זה קצת כמו לנפח בלון.
וזה קשה. גם למנפח בלונים מיומן לוקחות כמה שניות עד שהבלון מתרצה תחת השפתיים ויוצא מתרדמת של מצב שטוח. ואז הוא גדל וגדל ונהיה הבלון שהוא. סמל של שמחה, יום הולדת, מתנות, הגנות.
וכמה קל לפוצץ את הבלון. בחלקיק שניה המחט הכי דקה תעשה זאת. המחט הזו יכולה להיות אנרגיות של אחרים, מציאות של מלחמה, לחץ מתמשך או מחשבה שלילית. זה יכול להיות משהו הכי קטן אך דוקר שמפנצ'ר את הבלון.
תנפחי את הבלון. שומעת? תנפחי והחדירי לו חמישה דברים: אור, מידע, תודעה, כוונה ורגשות. אור של אלוהות ולובן, מידע שמראה שהכול בסדר, תודעה של בריאות, עשי זאת בכוונה שלמה ועם רגשות מונחים של שמחה ואהבה. חמישה אלמנטים תודעתיים שמיצרים הגנה מבחוץ, חיבור נקי לעולם הרוח ושקט מבפנים.
לנפח את הבלון זו המשימה.
להשאיר אותו מנופח – זו דרך חיים.
ולהחליף אותו בחדש כשהוא מתפנצ'ר – זו אחריות.
כי אי אפשר לנפח מחדש בלון קרוע.
הסתובבו עם בלון (וירטואלי או מוחשי!) במיוחד בכל פעם כשאתם מרגישים, כמו הילה, שמישהו פינצ'ר לכם את הבלון. כלומר, את ההילה.
באהבה,
ענת.
