איך מגיעים הביתה?

אודל (שם בדוי) אישה בשנות השישים לחייה, רזה מאד ורגישה עוד יותר (זה אמת) אמרה לי פעם באחד המפגשים שלנו: "כשהייתי בת 5 הייתי נכנסת הבייתה מהגן, רצה לחדר שלי, נכנסת למיטה שלי ובוכה לתוך הכרית שאני רוצה לחזור הביתה. 'הביתה!' 'הביתה!' כך התייפחתי דקות ארוכות. לא הועילו הפצרותיה החוזרות ונשנות של אימי שאני בבית. […]
אני כבר יכולה לראות. וגם אתם!

פעם, לפני שנים ארוכות, הייתי עוצמת עיניים ולא רואה כלום. כשהיו מבקשים לדמיין משהו, כל דבר, הייתי יודעת מה אני אמורה לדמיין, עוצמת עיניים – ולא רואה. יודעת מה אמורה לראות? כן. רואה? לא. לפני כעשור זה השתנה לחלוטין בזכות לימודי התטא הילינג ונגה בן ישראל המופלאה. ומעשה שהיה כך היה: עשינו תרגיל בזוגות במהלכו […]