להעשיר את החומר – ברוח

אני לא מתקשרת שנשענת על קלפים, דאוזינג, מטוטלת, קריסטלים או קטורות וגם לא תראו אותי (עדיין) מתקשרת (באופן מוצהר) עם נפטרים. מה אני כן? כשאני יודעת משהו לגביכם – אני יודעת (בצניעות). הידע עובר דרכי, (כיום אני יודעת גם להודות למדריכים הרוחניים שלי), ואני מגישה אהבה ידע וטיפול – בקליניקה, בווטאפ-וידאו או בלייב בטיקטוק. נעים […]
הילדה שלי לא מכבדת אותי!

גילית (שם בדוי) אימא לילדה מתבגרת שמגיעה אלי (זו אמת) שוטחת בפניי את אחד מהקשיים הגדולים שלה בבית עם ביתה. "הילדה היא השיעור הכי גדול שלי בחיים", היא אומרת. "היא מוציאה אותי מדעתי. מתחצפת, מקללת, טורקת דלתות ולא מקשיבה. בגיל 14 היא עושה מה שהיא רוצה, ולא מקבלת שום מרות. הילדה לא מכבדת אותי בכלל!" […]
זה פחד? זו אינטואיציה? איך להבדיל ביניהם?

נורית (שם בדוי) אישה תמירה ומרשימה הנושקת לעשור השביעי של חייה (זו אמת), שאלה אותי בחשש: האורתופד המליץ לי לעבור ניתוח בברך, ואני מרגישה שאני לא אמורה לעשות זאת. האם זה הפחד שמנהל אותי – ואני אמורה להתגבר עליו? או שזו האינטואיציה שלי שמכוונת אותי לדרך אחרת? האם מה שאני חשה זה הפחד? זו האינטואיציה? […]
עם או בלי ג'וקר? משחק הסוכריות לוויסות ומיקוד

מי שגדל בשנות השבעים והשמונים של המאה הקודמת מכיר היטב את משחק הגוגואים – הרבה לפני הנינטנדו, משחקי המחשב והאפליקציות. גלעיני המשמש שימשו ככלי משחק חינמי, מופלא וחכם: מכוונים, פוגעים ואוספים כמה שיותר מהם, ועל הדרך גם נהנים מוויטמינים ובטא־קרוטן. גם לי, כילדה, היה אוסף כזה של גוגואים. הייתי משייפת להם את הקצוות ומנסה להכין […]
כשאני בעצבים, היכן הצבעים?

סף העצבים של נויה (שם בדוי), בת 22, יפהפיה ותמירה (זה אמת), נמוך מאד. בנוסף לעת מלחמה דוחקת, נויה נמצאת באחד השלבים המטלטלים ביותר בחייה. תמו מסגרות ברורות שהן חלק מהפסקול החברתי-תרבותי שלנו – בי"ס, צבא, טיול גדול – כל אלו מאחוריה, וכעת סימני השאלה לגבי המסגרת העתידית שהיא שוזרת לעצמה בחוטים של מחשבה (מה […]
אז איך ומה לשאול?

סדרת קלפי "לשלוף את הנפש" כבר צוברת קהל של רוכשים, ואני מקבלת מעת לעת בקשות לדוגמאות של שאלות שאפשר לשאול את הנפש לפני ששולפים קלף. אני מצרפת לכם כמה וכמה רעיונות כאלו: 1. שאלות כלליות לפני שליפת קלף (כל סוגי הקלפים) מה מבקש את תשומת ליבי עכשיו? איזה חלק בתוכי רוצה להישמע? מה פועל בי […]
כל העומד מלפניי, מאחוריי ומצדדיי

רחלה (שם בדוי), בת 52, תמירה ונבונה, (זה אמיתי) ישבה מולי ושאלה: “ענת, אני כבר מדברת את שפת Gymind, ומבינה היטב ש'אני' זה אחד: גוף, נפש, רוח, תודעה. אני בתודעה של קבלה, שלמות ונתינה מתוך הקשבה פנימית – והכול זורם. אז למה אני עדיין מרגישה שלא רואים אותי באמת? לא מעריכים אותי? כאילו אני 'פחות'?" […]