לפעמים זה כל מה שצריך. רגע אחד, שבריר של שניה, בו הכול יכול להשתנות. זה היה ב 19 במאי 2024, שנתיים אחורה בדיוק. הורדתי את אחד הלוחמים שלי ברכבת נתניה, נוהגת בחזור בנחת, בכביש פתוח לרווחה (הפקקים בכוון ההפוך) ליום נוסף של מטופלים ופגישות. שיננתי כל הדרך את 'ברכת המלאכים', ומבלי לדעת למה. ואז, ברגע […]
גילית (שם בדוי) אימא לילדה מתבגרת שמגיעה אלי (זו אמת) שוטחת בפניי את אחד מהקשיים הגדולים שלה בבית עם ביתה. "הילדה היא השיעור הכי גדול שלי בחיים", היא אומרת. "היא מוציאה אותי מדעתי. מתחצפת, מקללת, טורקת דלתות ולא מקשיבה. בגיל 14 היא עושה מה שהיא רוצה, ולא מקבלת שום מרות. הילדה לא מכבדת אותי בכלל!" […]
אודל (שם בדוי) אישה בשנות השישים לחייה, רזה מאד ורגישה עוד יותר (זה אמת) אמרה לי פעם באחד המפגשים שלנו: "כשהייתי בת 5 הייתי נכנסת הבייתה מהגן, רצה לחדר שלי, נכנסת למיטה שלי ובוכה לתוך הכרית שאני רוצה לחזור הביתה. 'הביתה!' 'הביתה!' כך התייפחתי דקות ארוכות. לא הועילו הפצרותיה החוזרות ונשנות של אימי שאני בבית. […]
נורית (שם בדוי) אישה תמירה ומרשימה הנושקת לעשור השביעי של חייה (זו אמת), שאלה אותי בחשש: האורתופד המליץ לי לעבור ניתוח בברך, ואני מרגישה שאני לא אמורה לעשות זאת. האם זה הפחד שמנהל אותי – ואני אמורה להתגבר עליו? או שזו האינטואיציה שלי שמכוונת אותי לדרך אחרת? האם מה שאני חשה זה הפחד? זו האינטואיציה? […]
סף העצבים של נויה (שם בדוי), בת 22, יפהפיה ותמירה (זה אמת), נמוך מאד. בנוסף לעת מלחמה דוחקת, נויה נמצאת באחד השלבים המטלטלים ביותר בחייה. תמו מסגרות ברורות שהן חלק מהפסקול החברתי-תרבותי שלנו – בי"ס, צבא, טיול גדול – כל אלו מאחוריה, וכעת סימני השאלה לגבי המסגרת העתידית שהיא שוזרת לעצמה בחוטים של מחשבה (מה […]
כשהייתי קטנה הייתי שוחה בבריכה מאחורי אבא שלי, מחפשת לחוש על פניי את הבועות שהיו נוצרות מתנועות החתירה של הרגליים שלו. השתדלתי לשחות כמה שיותר צמוד אליו על מנת ליהנות מהתחושה הזו של בועות מתפוצצות לי בפנים, מדגדגות, מלטפות ומרנינות את חוויית השחייה. כך הלוך וחזור, עוד בריכה ועוד אחת. גם בשעות המוקדמות של שבת […]
גילי (שם בדוי) ילדה יפהפיה (אמת) בת 16 לא מדברת עם אבא שלה מאז שההורים התגרשו. כבר חדשיים. כלומר, ההורים התגרשו לפני שנתיים, ומערכת היחסים בין האב לביתו נהייתה מתוחה, רופפת ושוב מתוחה – עד שנותקה. "אני ניתקתי אותו מהחיים שלי, וטוב לי כך". אמרה גילי. "אבל עשיתם הסכם", אני אומרת לה. "שכחת?" וסיפרתי לה […]
הפנייה למלאכים בעולם היהודי נשענת על שתי הנחות יסוד: בעבודת הדוקטור שלי הוכחתי את האמונה בכוחן של מילים לייצר שינוי בעולם.כיניתי מילים אלו "משאבי תרבות טקסטואליים" משום שהגיעו מאמונה וממסורת יהודית של ימים ימימה.גם שמות של מלאכים הם חלק מאותם משאבי תרבות. באמצעות כתיבה של שמותיהם על גבי קמע – מאמינים בכוחם ליצר מציאות בעולם […]
