ליבי (שם בדוי) צעירה נאה וכה חכמה בשנות העשרים לחייה (זו אמת) מוצפת במחשבות יתר סביב קבלת החלטה בעלת משמעות רבה בחייה. היא מתמיינת בכמה מקומות לקראת עבודה חדשה, מתקבלת, ונתקעת מול חומת מחשבות: האם להסכים להצעה? האם להמשיך להתמיין? מחשבות על מחשבות מסועפות ומסתעפות מופעלות מלוגיקה גאונית של אופציות עתידיות של "מה יהיה אם… […]
"הוא קרא לי 'שמנה', אמרה לי מילה (שם בדוי), ילדה יפהפייה וחכמה בת 7. (זו אמת). “מאז אני מרגישה שמנה. מאז אני עם חולצה רחבה ומכנסיים נוחים, שיהיה מקום לכל הגוף שלי". מילה אמרה את זה בשקט, בפשטות. כאילו מדובר בעובדה. לא בפרשנות. או ברגש כואב. ילדים הם המתקשרים הגדולים ביותר. הם חולמים, קולטים, חשים, […]
לפעמים זה כל מה שצריך. רגע אחד, שבריר של שניה, בו הכול יכול להשתנות. זה היה ב 19 במאי 2024, שנתיים אחורה בדיוק. הורדתי את אחד הלוחמים שלי ברכבת נתניה, נוהגת בחזור בנחת, בכביש פתוח לרווחה (הפקקים בכוון ההפוך) ליום נוסף של מטופלים ופגישות. שיננתי כל הדרך את 'ברכת המלאכים', ומבלי לדעת למה. ואז, ברגע […]
אני לא מתקשרת שנשענת על קלפים, דאוזינג, מטוטלת, קריסטלים או קטורות וגם לא תראו אותי (עדיין) מתקשרת (באופן מוצהר) עם נפטרים. מה אני כן? כשאני יודעת משהו לגביכם – אני יודעת (בצניעות). הידע עובר דרכי, (כיום אני יודעת גם להודות למדריכים הרוחניים שלי), ואני מגישה אהבה ידע וטיפול – בקליניקה, בווטאפ-וידאו או בלייב בטיקטוק. נעים […]
"מתי אני אמצא אהבה?" שואלת גילי בלייב האחרון. זה היה בתאריך ה 5.5.2026. חמסה של לייב. כל מי שנכח הרגיש זאת. אחדות וחברותא עם קלפים ודאוזינג, מעין טיפול רוחני-קבוצתי-משתמע מתוך ביחד של אור ואהבה. מתי תמצאי אהבה? את עשויה אהבה, כל כולך אהבה, נוצרת מאהבה, הנשמה שלך הגיע ממרחב שאינו אלא אהבה טהורה רחבה ואינסופית. […]
המוח שלנו מתוכנת להיקשרות – לטובת הישרדות, התפתחות ובריאות תקינה. כאשר תינוק מקבל רק הזנה פיזית – אבל לא מגע, קשר עין, קול או רגש – מתקיימת פגיעה ממשית בהתפתחות המוח. מתוך כך הכירו את החוק התת הכרתי המשמעותי ביותר בעיניי: תת המודע שלנו לוקח הכול באופן אישי. כך הוא מתוכנת. זהו צורך קיומי, זו […]
האם כולכם מתקשרים או מתקשרות? וודאי. האינטואיציה החזקה יודעת, מרכזי האנרגיה הם קולטנים של מידע, כל אחד ואחד מתאי גופכם הוא קולטן 'יודע-כל' של מידע. זאת ועוד, כולנו רקמה אנושית אחת חיה, נושמת, קולטת. בספרה הגאוני של ליז גילברט, "חותמם של הדברים כולם" מתארת הגיבורה המדענית את היכולת של מושבות הטחב (mosses) לפעול כאורגניזם אחד, […]
היינו בסיומו של סשן תקשור קבוצתי בזום, כשכל אחד מהמשתתפים התבקש לטהר את המרחב שלו עם מרווה, פאלו סנטו או מקל קטורת. וכך עשינו. "אתם רואים כמה זה פשוט? אתם נקיים, עטופים ומוגנים, פשוט כך. אין עין הרע, אין כישוף, אין דבר כזה" אמרה בחכמה אשרת אדרי, מתקשרת ומנחה. למה את מחייכת, ענת? פניי כנראה […]
גילית (שם בדוי) אימא לילדה מתבגרת שמגיעה אלי (זו אמת) שוטחת בפניי את אחד מהקשיים הגדולים שלה בבית עם ביתה. "הילדה היא השיעור הכי גדול שלי בחיים", היא אומרת. "היא מוציאה אותי מדעתי. מתחצפת, מקללת, טורקת דלתות ולא מקשיבה. בגיל 14 היא עושה מה שהיא רוצה, ולא מקבלת שום מרות. הילדה לא מכבדת אותי בכלל!" […]
אודל (שם בדוי) אישה בשנות השישים לחייה, רזה מאד ורגישה עוד יותר (זה אמת) אמרה לי פעם באחד המפגשים שלנו: "כשהייתי בת 5 הייתי נכנסת הבייתה מהגן, רצה לחדר שלי, נכנסת למיטה שלי ובוכה לתוך הכרית שאני רוצה לחזור הביתה. 'הביתה!' 'הביתה!' כך התייפחתי דקות ארוכות. לא הועילו הפצרותיה החוזרות ונשנות של אימי שאני בבית. […]
