רומי (שם בדוי) ילדה יפהפיה ורגישה בת 17 (זו אמת) הגיעה אלי לפני כמה חודשים כשהיא סובלת מהתקפי חרדה. היא מתיישבת מולי בנחת, משלבת רגליים ומתחילה כהרגלה לשתף בשטף את שחוותה במשך השבוע. ימי החרדות של רומי שבאו לידי ביטוי בהימנעות משינה מחוץ לבית או ממפגשים חברתיים שהתקיימו הרחק מביתה – עברו חלפו זה מכבר. […]
עלמה (שם בדוי) "גדלה אצלי" שנים רבות והיא כבר עלמה בת 22 שמגיעה מידי פעם לטיפול מחזק (זו אמת), מתיישבת מולי ומפטירה בייאוש: "לאחרונה אני לא מצליחה להרגיש שמחה אמיתית. גם כשקורה לי משהו משמח – טוב לי לכמה רגעים וזהו. אני חוזרת לאיזושהי מלנכוליה. מרגישה חסרה. באסה כזו". היבטתי בה שניות ארוכות, ומכיון שגם […]
"אני לא באמת מרגישה שזה עשה משהו", אמרה יוכי (שם בדוי) אישה תמירה ומרשימה הנושקת לשישים (זו אמת), תוך כדי שהיא מתיישבת מולי ומזיזה בהיסח הדעת שיער עיקש שדבק בריסי עיניה היפות. יוכי מטופלת אצלי כבר כמה חודשים בשיטת Gymind, טיפול רגשי מתת המודע, בשילוב עם עבודה נשמתית של רוח וגובה. בשבועיים שלפני פגישתנו הזו […]
אודל (שם בדוי) אישה בשנות השישים לחייה, רזה מאד ורגישה עוד יותר (זה אמת) אמרה לי פעם באחד המפגשים שלנו: "כשהייתי בת 5 הייתי נכנסת הבייתה מהגן, רצה לחדר שלי, נכנסת למיטה שלי ובוכה לתוך הכרית שאני רוצה לחזור הביתה. 'הביתה!' 'הביתה!' כך התייפחתי דקות ארוכות. לא הועילו הפצרותיה החוזרות ונשנות של אימי שאני בבית. […]
מי שגדל בשנות השבעים והשמונים של המאה הקודמת מכיר היטב את משחק הגוגואים – הרבה לפני הנינטנדו, משחקי המחשב והאפליקציות. גלעיני המשמש שימשו ככלי משחק חינמי, מופלא וחכם: מכוונים, פוגעים ואוספים כמה שיותר מהם, ועל הדרך גם נהנים מוויטמינים ובטא־קרוטן. גם לי, כילדה, היה אוסף כזה של גוגואים. הייתי משייפת להם את הקצוות ומנסה להכין […]
סף העצבים של נויה (שם בדוי), בת 22, יפהפיה ותמירה (זה אמת), נמוך מאד. בנוסף לעת מלחמה דוחקת, נויה נמצאת באחד השלבים המטלטלים ביותר בחייה. תמו מסגרות ברורות שהן חלק מהפסקול החברתי-תרבותי שלנו – בי"ס, צבא, טיול גדול – כל אלו מאחוריה, וכעת סימני השאלה לגבי המסגרת העתידית שהיא שוזרת לעצמה בחוטים של מחשבה (מה […]
דאוזינג?! הם מכונים גם מוטות של "אמנות הידיעה", מנגישים מידע שאינו נגיש לכאורה באמצעות החושים הרגילים. בעבר שימשו הדאוזינג בעיקר לאיתור מקורות מים או מתכות, וכיום עושים בהם שימוש גם למציאת חפצים אבודים, אבחון רפואי (!) וכאמור לקבלת תשובות לשאלות של כן/לא – ו…. אני עפה עליהם! כיאה למכשפה על מטאטא, (או למתקשרת עם דאוזינג). […]
אורי (בן שמונה) מקלל. בבית, את אחיו. בבית הספר – את חבריו. "כולם מקללים" הוא טוען, "זה חלק מהדיבור החברתי שלנו בכיתה. זה מוזר אם לא אהיה כמו כולם. ובכלל, כשחבר מעצבן אותי – מגיעה לו קללה עסיסית. הוא התחיל". המוזר באמת הוא שהוריו מקבלים את הארגומנט הזה ו"זורמים" איתו. מאפשרים לו להתנהל כמו חבריו, […]
בשלהי המחקר שלי במאגיה יהודית כשבדקתי את מהות האפקטיביות של מפגש אחד עם המגיקון (מכשף) בעולם היהודי בעת העתיקה, נתקלתי בספר של ד"ר משה טלמון בשם "תרפיה בפגישה אחת" (הוצאת מוטיב, 1993), ספר שנחשב לאבן דרך בשדה הפסיכותרפיה הקצרה והאמפירית. טלמון שואל: מה אם הפגישה הראשונה אצל המטפל איננה "מבוא" לתהליך הטיפולי, אלא האירוע הטיפולי […]
Grit הוא מונח בפסיכולוגיה שמסמל שילוב של להט, התמדה ונחישות – תכונת אופי המהווה מדד אמפירי להצלחה. מחקרים מוכיחים ש Grit הוא הגורם המרכזי להצלחה ולא בהכרח הכישרון, או לא הכישרון בלבד. את הספר המכונן של אנג'לה דאקוורת', Grit, אני מכירה לפניי ולפנים וממליצה עליו בחום. דאקוורת' מסבירה כיצד ניתן לפתח את התכונה הזו (באמצעות […]
